9 אוגוסט 2024

 

"די! מספיק עם כל הפודקסטים האלה שכל הזמן מדברים בהם" אומרת לי זוגתי (היחידה).

"תשים לנו משהו קלאסי, שיהיה קצת שמח, שיהיה נעים לאכול כשזה ברקע".

ניגש לשלט של הטלוויזיה ה"חכמה" ובחור לשמוע את "קרנבל החיות" של קמיל סן-סנס.

הביצוע של תזמורת פולנית עם חבר'ה צעירים.

יושבים לאכול, ומגיעים לקטע של האקווריום. שני פסתרים ותזמורת שלוקחים אותי יותר מחמישים שנה אחורה בזמן לגן החיות בתל-אביב.

בימים ההם… גן החיות התל-אביבי שכן סמוך לבניין העירייה, היכן שהיום ממוקם "גן-העיר". אנחנו גרנו לא רחוק משם, כך שבשבת בבוקר כשבאמת היה שקט בעיר, היינו יכולים לשמוע מהדירה שלנו בשדרות עמנואל הרומי, את בעלי החיים צועקים, מהפילים ועד לציפורים הגדולות.

כמובן שעם קרבה כזו, הליכה לגן החיות היתה בילוי די מקובל לשבת.

בכניסה לגן החיות פגשנו את הצבים הגדולים ואחר כך את הקופים למיניהם ואפילו את האריה והנמר.

אבל המקום שהכי אהבתי היה האקווריום!

זו היתה מעין מערה (מלאכותית) כך שכשנכנסים אליה אפילו בימי הקיץ, היתה שם קרירות נעימה. ומסביב בצמוד לקירות ה"מערה" היו אקווריומים רבים עם דגים שונים בצבעים רבים – מראה משובב נפש.

עד היום אני לא יודע אם זה היה בדמיוני או שבאמת נוגן שם קטע האקווריום מ"קרנבל החיות" ברקע.

בכל אופן זו חווית המולטימדיה שזכורה לי מגן החיות התל-אביבי הזה.

ואם אתם באמת רוצים להתרגש:

צפו והאזינו לחבר'ה האלה (אלה לא הפולנים…) מנגנים את הקטע.

שבת שלום