נתחיל מהסוף:

במאמר זה סביר להניח כי לא תמצאו גילויים חדשים ומרעישים. מאידך, קרוב לוודאי שיעניין חובבי אסטרונומיה ואמנות כאחד.

מקווה שתיהנו.

הכל התחיל אי שם בשלהי חודש פברואר 2008. ליתר דיוק ליל ה-21 בפברואר. בלילה זה התרחש ליקוי לבנה מלא.

ליקוי הלבנה המתואר במאמר מעל תל-אביב – צילום רון פלד

ליקוי לבנה הוא מאורע אסטרונומי בו השמש, כדור הארץ והירח מסתדרים פחות או יותר בשורה אחת כך שכדור הארץ מסתיר את אור השמש שצריך להגיע אל הירח. בלקוי מלא, צבעו של הירח כולו מתכהה והופך להיות אדמדם משהו. בליקוי חלקי, רק חלק מהירח מתכסה בצילו של כדור הארץ ולכן נשאר סהר מואר.

פרט נוסף שחושב לזכור לצורך הסיפור, הוא שליקוי לבנה מתרחש תמיד בעת שהירח מלא.

ליקוי לבנה מתרחש בדרך כלל פעמיים בשנה, ולחובבי אסטרונומיה נחשב לשכיח למדי. משום כך, עליתי על יצועי בשעת לילה מאוחרת, לאחר שראיתי את תחילתו, ושכחתי מכל העניין.

למחרת, כתב ד"ר חיים היילפרין את הטקסט המצורף בפורום נענע לאסטרונומיה:

אתמול ראיתי את זריחת הירח המלא… פשוט יפהפה. כשסיימתי את העבודה בסביבות חמש לפנות בוקר הסתכלתי שוב בשמיים, כהרגלי, ולהפתעתי – מה הפתעה? הלם מוחלט! – ראיתי שהירח הוא סהר קטן של תחילת חודש…! הייתי יכול להשבע שבתחילת הערב ראיתי ירח מלא – והנה חזרנו שבועיים אחורה! אולי חוקי הפיסיקה השתנו, אולי הירח האיץ בלי שהרגשנו, הייתי בהלם, כאמור, עד שכעבור כמה דקות נזכרתי פתאום – אה, זה הליקוי! ליקוי מאורות תרתי משמע!

לכאורה, שום דבר מיוחד. אולם בנבכי זכרוני התחילו הגלגלים לנוע. אי שם בעת שלמדתי בקורס "מבוא לאמנות הרנסאנס" בו הרצה ד"ר יוני אשר, נתקלנו בציור הסעודה האחרונה בכנסיית אסיזי שבאיטליה. ישנם הרבה ציורי "הסעודה האחרונה" לאורך ההיסטוריה של האמנות, אולם ציור זה היה מיוחד במינו. בציור, בפינה השמאלית העליונה מצויר הירח כסהר. והלא ידוע כי "הסעודה האחרונה" היה בעצם ליל סדר פסח. ובאופן קבוע, סדר פסח נחוג באמצע חודש ניסן, ובאמצע חודש ניסן הירח מלא. כלומר יש כאן בעיה מסויימת…

כנסיית אסיזי, איטליה

תקרת הכנסייה הנמוכה באסיזי

האם הצייר עליו יפורט בהמשך לא ידע כי מדובר בליל הסדר החל בערב ירח מלא? קשה לי להאמין. בעיקר משום קביעת חג הפסחא הנוצרי מתייחסת לירח מלא הסמוך ליום השוויון 21 במרץ.

דן רבין, אסטרונום חובב נוסף, המשתתף בפורום, הציע לבדוק את מפת ליקויי הירח בשנת 33 לספירה, השנה בה נצלב ישו.

אסף ברוולד, מנהל הפורום, הביא בטובו את הקשור הבא, מבית מדרשה של סוכנות החלל האמריקאנית – NASA . בו מתברר כי ב-3 לאפריל, שנת 33 לספירה, התרחש ליקוי לבנה חלקי.

גם יגאל אליהו, שגם צופה בכוכבים, ממקום מושבו בארה"ב הפנה את תשומת ליבי לקישור הבא , בו מתואר הירח "אדום כדם" בעת הצליבה – כלומר שכנראה היה ליקוי באותו מאורע.

מה שהפך את כל העניין למעניין הרבה יותר.

 

או אז חזרתי אל מחברת הקורס, אותה רשמה במרץ רעייתי, וטוב שכך. שכן, כך יכולתי לקרוא את הכתוב (כתב ידי אינו קריא אפילו לי עצמי). וכך חזרתי על חלק מהקורס עד שהגעתי לתמונה המבוקשת – פייטרו לורנצטי – הסעודה האחרונה.

לחצו כאן כדי לראות את התמונה בגדול

כמה פרטים על הצייר והציור:

פייטרו לורנצטי צייר את הסצנות השונות בכנסיית אסיזי בין השנים 1316 ל-1320. התיארוך נעשה על ידי חוקרים באמצעים טכניים ומחקר היסטורי. הציורים מפארים את אחת הכנסיות החשובות בעולם הנוצרי שהוקדשה לפרנסיס הקדוש, שנפטר ב-3 באוקטובר 1226, והפך לקדוש לאחר שנתיים. דרכו של פרנסיסקוס הקדוש שהתאפיינה בענווה, הסתפקות במועט ואהבת הטבע, עשתה מהפכה לא קטנה בכנסייה הקתולית והובילה להקמת המסדר הפרנסיסקני. רעיונותיו של פרנסיסקוס השפיעו גם על החברה האיטלקית כולה של אותם ימים. אהבת הטבע שלו הובילה לעידוד המחקר המדעי בעיקר בביצוע תצפיות ורישומן בצורה מסודרת, והשפיע מאוד גם על הציור הפיגורטיבי ולימודו.

פייטרו לורנצטי, בדומה לאחיו אמברוג'יו, שהיה פעיל בין השנים 1310 ועד 1348, הושפע קרוב לוודאי מהאקלים התרבותי שנוצר בעקבות כל זאת. פייטרו הושפע קרוב לוודאי גם מג'וטו שציוריו עטרו את הכנסייה באסיזי.

במאמרה של Roberta J M Olson , Pietro Lorenzetti's Dazzling Meteor Showers , מוזכרת עוד עובדה שהייתה חדשה עבורי והיא שבציור הסעודה האחרונה, צייר לורנצטי גם מטר מטאורים. אחד התיאורים הראשונים של התופעה האסטרונומית הזו בציורים גדולים במערב. מטרי המטאורים מתוארים הן ב"סעודה האחרונה" והן ב"בגידה בישו" שני הציורים שייכים למחזור הפסיון של ישו בכנסיית אסיזי. בציורים אלה מצויים ללא ספק מטרי מטאורים ולא מטאורים בודדים.

הבגידה (תפיסת ישו) פייטרו לורנצטי, 1316-1320 כנסיית אסיזי התחתונה, איטליה

לחצו כאן כדי לראות את הציור בהגדלה

האזכור של אירועים אסטרונומיים נמצא גם בציורים מוקדמים יותר כגון בציוריו של של ג'וטו , בכנסייה בפדואה. בציור "הערצת הרועים – Adoration of the Magi" , מצויר כוכב בית-לחם ככוכב שביט. היום נוטים להאמין כי ג'וטו צייר את השביט של האלי, שהופיע ב-1301, ככוכב בית לחם. על פי http://sci.esa.int/science-e/www/object/index.cfm%3Ffobjectid%3D13965&h=850&w=1280&sz=743&hl=iw&start=1&um=1&tbnid=lh5AxJw-4OWrAM:&tbnh=100&tb">האתר של סוכנות החלל האירופית ESA , ציור זה נחשב לרישום המדעי הראשון של שביטים בהיסטוריה.

ג'טו – הערצת הרועים, 1303-1306, פדואה איטליה – למעלה השביט המיוחס לשביט האלי.

על פי המאמר, תיאור הירח ב"סעודה האחרונה" של לורנצטי, מתאים לירח בן 3-4 ימים. כשמסתכלים על שני הציורים הצמודים (בכנסייה אחד מתחת השני) "הסעודה האחרונה" ו"הבגידה" מגלים שלורנצטי ניסה לצייר את המשכיות הזמן, כירח שזורח בערב ב"סעודה האחרונה" ושוקע עם שחר ב"בגידה".

מטרת מטרי המטאורים לבשר את יום הדין. נראה כי לשם כך השתמש לורנצטי בדימוי שלהם כדימוי סמלי. מאידך אין להתעלם מהידע האסטרונומי שאולי היה ידוע באותם זמנים. באותה תקופה נחשבו המטאורים לתופעה שמימית – כלומר קשורה בעולם הקרוב אלינו (באטמוספירה של כדור הארץ). אולם באותה תקופה היו גם רעיונות מעט פחות פופולאריים ששרדו את חשכת ימי הביניים שטענו כי המטאורים הם תופעה קוסמית, כלומר מן החלל החיצון. הפילוסוף היווני אנאקסגורס Anaxagoras שנולד בשנת 500 לפנה"ס הניח כי מקורם של המטאורים בחלל החיצון. הסברים אלה זלגו מן הספרות הערבית של אותה תקופה מספרו של איבן-סינה שתורגם ללטינית בשנת 1300 לספירה.

כנראה שפייטרו לורנצטי צייר את מטר המטאורים בשני הציורים על פי התצפיות שלו עצמו אולם המטרה היתה סמלית ולהתאימה לנבואתו של ישו (על פי חלק מכתבי השליחים) כי ביום מותו יפלו כוכבים מן השמים.

לורנצטי מצייר את מטר המטאורים בשני הציורים, ומדגיש אותם יותר בציור השני, לדעת כותבת המאמר הנ"ל כנראה היות וחזה במטר מטאורים בעצמו וראה כי בלילה לקראת השחר מספרם גדל.

לדעתי, מכיוון שהתיארוך של התמונות איננו מדויק, יכול להיות כי פייטרו לורנצטי שם דגש גדול יותר לליל המטאורים וניסה לתאר אותו במדויק ולכן אולי בחר לצייר את הירח כפי שנראה באתו ליל מטאורים ולא כפי שהיה צריך להיראות בליל הסדר.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תודה לחיים היילפרין, רון פלד, אסף ברוולד, דן רבין, יגאל אליהו, ד"ר יוני אשר אשר האירו את עיני בנושא.

תמונות מהתקרה של הכנסייה הנמוכה באסיזי

http://www.wga.hu/frames-e.html?/html/l/lorenzet/pietro/1/1vault/index.html

סגירת תפריט