די מדהים, שאפילו המוזיאון עצמו לא מפרסם את בדבר הקטן-גדול הזה שנקרא תערוכת הדפסים של מקס בקמן.
ביום שלישי האחרון, ממש לפני שבוע, קבענו מספר חברים להפגש במוזיאון תל-אביב. המוזיאון פתוח בימי שלישי עד 22:00 כך שאפשר להספיק לא מע, גם אם מתחילים אחרי יום עבודה.
אז היינו בדורצ'ין (פעם רביעית!) ודרור (אוסלנדר) אמר והסכמנו עמו שהתערוכה מחשמלת. והיינו חלוקים בדעתינו לגבי אבנר בן-גל, וראינו את אמנון דוד-ער, וכשירדנו למטה כדי לראות את גיל מרקו-שני, חלפנו במסדרון ולרגע נעצרנו…
הדפסים מופלאים חזקים שלא נותנים לך מנוח. כל כך הרבה כח, שלא לומר אלימות ויחד עם זאת עשוי להפליא.
האמת, מכיוון שאת התערוכות האחרות כבר ראיי לפחות פעם אחת, החוויה שהיתה לי במסדרון מוגדרת אצלי כמטלטלת.
מקס בקמן – 1920, הסבר ומקור מכאן
אודה, כי לא הכרתי את מקס בקמן, וחברי יותם, נזף בי קלות על כך. כשחקרתי אחרי הביקור הזה אודותי, התברר כאחד הציירים האימפרסיוניסטים הגרמנים החשובים של תחילת המאה העשרים.
בקמן 1885-1950 ששימש חובש במלחמה (הראשונה?) חש את זוועות המלחמה על בשרו, ומתאר זאת היטב בציוריו, גם אם הם עוסקים ביריד עירוני (בציורים במסדרון במוזיאון).
לא להחמיץ
עדן
עדן אוריון, יליד 1962, תל-אביב. גר בקורנית (ישוב קהילתי בגליל) נשוי ואב לשנים.
עוסק באמנות כחמש עשרה שנים.
בוגר ( B.F.A) החוג לאמנות יצירה באוניברסיטת חיפה (2004)
בוגר (B.Sc) המחלקה להוראת טכנולוגיה ומדעים – הטכניון (1990)
משמש כראש תחום מולטימדיה באגף מחשוב, אוניברסיטת חיפה משנת 1997.
חבר בקבוצת האמנים "בלוק" הפועלים ממרחב חיפה בתחומי אמנות שונים
מנהל בפורום "עסקי אמנות" ב"קפה דה-מרקר"
יצירתו האמנותית נעה בתחומים שבין ציור, פיסול שימושי, בניית טלסקופים ועד למולטימדיה נתמכת מחשב. בשנים האחרונות מתמקד בציור ריאליסטי הנובע מהתבוננות. נושאי הציור נבחרים מתוך התבוננות ומיצוי מראת יום-יומיים.
במקביל, עוסק באסטרונומיה תצפיתית: ארגון "תצפיות רחוב" הרצאות לקהל הרחב בנושאים רלוונטיים ובניית טלסקופים. 
