לתערוכה הזו הגעתי "על עיוור" .
רציתי פעם אחת ולתמיד לראות מהי גולקונדה. לפחות על פי הכתבה שקראתי פעם על הבעלים רוני פורר.
שדרות רוטשילד 27, למטה חונות מכוניות בשווי דירה תל-אביבית קטנה כל אחת… דלת פלדה, אינטרקום. "אפשר לעלות ולראות?" "כן" עונה לי קול נשי, וזמזום המנעול מאפשר לנו להכנס פנימה.
טיפוס של שלוש קומות ושוב – דלת פלדה, ושב אינטרקום ושוב זמזום – ואנחנו בפנים.
האמת – לפאר כזה כנראה שמגיע מיגון כזה.
ולתערוכה:
אלקה מטסרו, יהודיה, ילידת רומניה (1913), מתגוררת ביששראל, וכמו רבים וטובים אחרים בגיל 67, מחלימה מהתקף לב, וכחלק מתהליך השיקום – מתחילה לצייר. ללא לימודים כלשהם בתחום, וללא כל נסיון מוקדם.
היא מציירת את זכרונותיה.
אלקה מטסרו – זכרונות ילדות 1913 – 1991
הציורים (גואש מצופים בלכה) עמוסים וצבעוניים מאוד. דמיון ומציאות מתערבבים והגבול בינהם דומה שלא קיים.
50 ציורים תלויים בקפידה בחדרי הגלריה השונים. החדרים עצמם שמשמשים ם כחדרי אירוח/ישיבות מפוארים מאוד.
משיכות המכחול שלה כמעט אקספקסיביות ויש צורך להתרחק מהתמונות כדי לראת את המכלול היוצא מכתמי הצבע.
הציורים עצמם קטנים יחסית ברובם עשרות סנטימטרים.
ישנה נאיביות מסויימת המוכרת לעיתים מציוריהם של אנשים שהחלו לצייר בגיל מבוגר אם כי המינון שלה אינו מוגזם מדי(לטעמי)
מעניין, שווה ביקור וגם לדעת שלעולם לא מאוחר מדי להתחיל.
חג שמח
עדן
עדן אוריון, יליד 1962, תל-אביב. גר בקורנית (ישוב קהילתי בגליל) נשוי ואב לשנים.
עוסק באמנות כחמש עשרה שנים.
בוגר ( B.F.A) החוג לאמנות יצירה באוניברסיטת חיפה (2004)
בוגר (B.Sc) המחלקה להוראת טכנולוגיה ומדעים – הטכניון (1990)
משמש כראש תחום מולטימדיה באגף מחשוב, אוניברסיטת חיפה משנת 1997.
חבר בקבוצת האמנים "בלוק" הפועלים ממרחב חיפה בתחומי אמנות שונים
מנהל בפורום "עסקי אמנות" ב"קפה דה-מרקר"
יצירתו האמנותית נעה בתחומים שבין ציור, פיסול שימושי, בניית טלסקופים ועד למולטימדיה נתמכת מחשב. בשנים האחרונות מתמקד בציור ריאליסטי הנובע מהתבוננות. נושאי הציור נבחרים מתוך התבוננות ומיצוי מראת יום-יומיים.
במקביל, עוסק באסטרונומיה תצפיתית: ארגון "תצפיות רחוב" הרצאות לקהל הרחב בנושאים רלוונטיים ובניית טלסקופים.