אתמול התקיים במכללת בראודה שבכרמיאל, אירוע "מקרטון למנגנון 3"

מספר האירוע מעיד על כך שזוהי השנה השלישית לקיומו של האירוע שהופך אט-אט לסוג של מסורת.

 

לרשת אורט יש כעשר מספר מכללות בהן נלמדים נושאי עיצוב ואדריכלות במסלולי הנדסאי.

אם, כך זו השנה השלישית בה אנו מכנסים את כל הסטודנטיות והסטודנטים של שנה א' מכל המכללות הפרושות בארץ ליום חוויתי שכולו מרתון של יצירה בקרטון.

לאירוע מצטרפים גם סטודנטים משנה ב' במסלולי "מדיה דיגיטלית" המתאמנים על תיעוד ושידור חי של האירוע לרשתות החברתיות השונות.

 

על ניהול האירוע מופקד דורון גומפרט, מנהל מכללת כפר-סבא, הנושא בשלל תפקידים נוספים גם במכללות אחרות של אורט. ארגון האירוע אינו משימה של מה בכך, יש לארגן את איזור העבודה – אולם הספורט של מכללת בראודה עם עשרים משטלי עבודה הבנויים משני שולנות מתקפלים כ"א. נפרסת רשת חשמל ממביאה חשמל לכל אחד מהשולחנות, ויש לאשר את פריסת הרשת על ידי מהנדס בטיחות חשמל.
גם כלי העבודה בהם יעשו הסטודנטים שימוש נבדקו ומשמהנדס הבטיחות חשב כי יש להחליף את הסכינים היפאניות הרגילות בסכינים בטיחותיות יותר, נרכשו עשרות רבות כאלה ערב לפני יום האורע עצמו.

כרגיל פתחתי את היום בהרצאת השראה, אשר הותאמה כבכול שנה לזמנים ולתוכן המתבקש מהם.
לאחר ההרצאה וכריך עם שוקו פנו הסטודנטים לאולם הספורט. הם חולקו לקבוצות מעורבות בדרך כלל עם סטודנטיות וסטודנטים שלא הכירו, כברו דרך שולחנות הדגמים עליהם הצבתי כתריסר דגמי אוטומטות , שגם הם מתחדשים מדי שנה…

לאחר כחצי שעה של סיעור מוחי, העלאת רעיונות וקבלת החלטה של כל קבוצה מה הם יבנו, העבודות מתחילות במרץ!

אנו עוברים הלוך ושוב בין הקבוצות הצמאות למידע בדבר פתרונות לבעיות שעולות אצלן.

במשך כל האירוע ישנו די-ג'יי שמנעים את האווירה עם מוסיקה, השנה מעט יותר שקטה (בכל אופן שנה של מלחמה).

בשעה 13:00 מגיעים הררים של מגשי פיצה מהצוותים השונים מתנפלים עליהם בתאווה רבה.

ככל שהיום מתקדם מתחילים לראות את המבנים השונים קורמים קרטון וגידים ונבנים אל מול עיננו המשתאות!

אחר הצהרים מגיע מנכ"ל רשת אורט לביקור ושואל אותנו מתי התחלנו לעבוד עם החבר'ה על הפרוייקטים שלהם. הוא חושב שמדובר בככמה מפגשים קודמים. אנו עונים לו "היום ב-11:00" והוא לא מאמין למשמע אזניו.

השנה – שנת מלחמה, והדבר ניכר היטב בדגמים השונים הנבנים: מסוק, מטוס קרב, טנק, כיפת ברזל, ובכולם מופיעים סמלי הסרט הצהוב וסיסמאות Bring Them Home המתייחסות לחטופים .
גם עבודות שאינן "מיליטנטיות" זוכות לכיתובים ושילוט בהתאם לתקופה.
מעניין לראות את התייחסות בני ובנות המגזר הערבי שמשתפים פעולה וכדי להתאים את המצב – אז הטנק, כיפת הברזל ושאר כלי המלחמה "יורים" פרחים צבעוניים (אותם הם מפסלים) במקום פגזים וטילים. חלק אחר של הקבוצות מנסה להתנתק מהמציאות ויוצר יצירות מרתקות אחרות.
בפעם הראשונה אנחנו רואים שימוש במים להנעת אחד הדגמים. 

קבוצה אחרת מצליחה לפסל העברת מחשבות בין רבר לאשה באמצעים מכאניים…

לא להאמין אבל הזמן אינו עוצר מלאכת והשעה 17:00 מגיעה. זמן להפסיק את העבודה, להתחיל לסדר את האולם , לנקות מכל הפסולת ולהיערך לתערוכת הסיום של היום, לשיפוט והכרזה על הקבוצה המנצחת.

בתום הסידור, התערוכה והשיפוט – כולם מקבלים באגטים מזינים כארוחת ערב.

מתקיימת הכרזה על המנצחים בתחרות, החבר'ה מתחילים לעלות לאטובוסים, עיפים ועמוסי חוויות.

להתראות ב"מקרטון למנגנון 4" בעוד שנה