אז יצחק נוי.

התוודעתי אליו לראשונה כשהייתי בן חמש.

כיאה לנצר ממשפח עם שורשים ייקים – מנוחת הצהריים במשפחתינו היתה ערך מקודש!

וכדי שתתאפשר, הורי או סבתי, ארגנו לי טרנזיסטור קטן עם אוזנייה, אותה הייתי יכול לנעוץ באוזני ולהקשיב כל יום החל מהשעה שתיים עד שלוש (שעת מנוחת הצהרים) ל"הַתָּכְנִית לָאֵם וְלַיֶּלֶד" ששודרה ברשת א׳.

חיכיתי לשעה הזו כל היום שכן בשעה הזו הייתי מפליג למקומות רחוקים ודמיוניים, יחד עם נילס הולגרסן ואווזי הבר, הרוח דנש – הרוח הממרא, ושאר דמויות כאלה ואחרות.

הקולות שלקחו אותי הרחק כל כך היו קולות של נשים וגברים בינהם אריה אלדד (כן הד״ר) , דוד גרוסמן – הסופר ו…יצחק נוי.

אני מדבר על סוף שנות השישים – תחילת שנות השבעים של המאה הקודמת.

יצחק נוי שהיה אז, אם אני זוכר נכון, במהלך לימודי התואר השני שלו בהסטוריה בבוסטון, היה שולח סרטי הקלטה ובו סיפורים מאמריקה, על ילדות וילדים בני גילינו ועם אורח החיים שם, והיה לו קול כל כך נעים וממש הרגשת שהוא מדבר ממש ממש אליך.

אחר כך באו תסכיתים ועוד תוכניות מרתקות כמו ״חתול בשק״ ו״התוכנית לילדים הגדולים״.

כשהייתי כבר נער, המוני ילדות וילדים היו משגרים מכתבים וגלויות (הוא ביקש שאלה יהיו גלויות) עם שאלות מהותיות בחייהם, חלקן של השאלות היו ממש לא פשוטות וקרעו לעתים את הלב בישירות שלהם. ויצחק היה עונה בסבלנות ובחום ובעיקר בחוכמה ורגישות שלא נתפסת לכל אחת ואחד. לפעמים הילדים אפילו לא ידעו לכתו את הכתובת של רשות השידור בירושליים והיו כותבים על הגלוייה רק ״איציק שפיציק״ ובאורך נס הגלויה היתה מגיעה לידיו של נוי.

כשלמדתי לקרוא, הספרים הראשונים שקראתי היו מן הסתם של דבורה עומר, אבל גם ספריו של נוי כיכבו בין הספרים ששאלתי בספריה.

עברו המון שנים, נהייתי אבא, וגם ילדי בגרו, ואיכשו לפני עשר או חמש עשרה שנים, יצא שפחתי רדיו ברשת ב׳ בשבת בבוקר ולהפתעתי שמעתי את אותו הקול הכל כך מוכר ואהוב מדבר אלי.

הפעם בתוכנית ״שבת עולמית״ שבה סקר עיתונות עולמית והכניס את המאזינים למעט פרופורציות על מה שקורה בעולם. תופתעו – אנחנו לא מרכז העולם…

אחר כך נוספה עוד שעה שבה היה סוקר פרקים בהסטוריה בלוויית חוקרים שונים – מרתק זו לא מילה.

עד מה היה חשוב לי לשמו את קולו? הנה דוגמה: באירועי מידברן למשל בשבת בבוקר, כשהדי המסיבות של שישי דועכים לקראת הבוקר של שבת, הייתי מתגנב למכונית, מדליק את הרדיו ומאזין לשעתיים עם נוי.

מעבר לידע הרב שהיה מספק בתוכניות – היה זה הקול שלו שהיה מרגיע אותי ונוסך בי סוג של שלווה.

אתמול הודיע כי לקראת יום הולדו השמונים, חלה, ולא יוכל להמשיך לשדר.

מאחל לו את כל הבריאות שבעולם ומודה מקרב לב על עשרות שנים של הנאה רצופה!