תרגום המאמר על שיפוץ הטלסקופ של אלברט איינשטיין 

בחודש יוני 2013, התפרסם מאמר שלי בירחון האסטרונומיה Sky & Telescope ובו סיפורו של הטלסקופ של אלברט איינשטיין.

להלן תרגום לעברית של המאמר:

Einstein Telescope article

בשעת לילה מאוחרת בחודש דצמבר 2007, קבלתי שיחת טלפון מהאוניברסיטה העברית בירושלים. הדובר מעברו השני של הקו אמר לי ששמע ההרצאה שלי על בניית טלסקופים, ושאל אותי אם אני מעוניין בתיקון אחד הטלסקופים הישנים שברשותם. "מי היה הבעלים המקורי של הטלסקופ?" שאלתי. הדובר ענה: "איינשטיין".

"אלברט?", שאלתי. האדם בצד השני המשיך: "כן. זה היה הטלסקופ שלו. הוא תרם אותו לאוניברסיטה לפני שנים רבות. הוא רצה שילדים ישראליים יבצעו תצפיות אסטרונומיות דרך הטלסקופ הזה ויגלו את נפלאות מדע האסטרונומיה." הדובר שאל אם אני יכול לקחת את הפרויקט הזה על עצמי. מכיון שכבר בניתי כמה טלסקופים בגדלים שונים, הנחתי שאני יכול לעשות את העבודה. לאחר כמה פגישות בשלהי שנת 2007, לקחתי על עצמי את הפרויקט בתחילת 2008.

הטלסקופ ניצב במרכז יוסף מאירהוף לנוער שוחר מדע באוניברסיטת עברית בירושלים. הוא מוצב בכניסה למבנה. זיהיתי שמדובר בטלסקופ מחזיר (ניוטוני בעל מראה)בקוטר 8 אינץ' עם יחס מוקד של כ f / 8.

כשפתחתי את תא המראה הראשית, לא הייתי בטוח שיש שם מראה בכלל. העצם היה כל כך מאובק כך שנראה כמו מטיל עבה ועגול מאלומיניום. בקשתי רשות לשטוף אותו עם מים, לאחר 30 דקות ניתן היה לזהות שמדובר במראת הטלסקופ. השנים הטביעו את חותמן עליה, אולם ניתן היה עדין לבצע בעזרתה תצפיות אסטרונומיות.

בצידה האחורי של זכוכית המראה, מצאתי את חריטה בכתב יד האומרת:: "Zvi Gezari TMML 1952, Optical Division, Jul – 15- 1952, Hyden Planetarium NY NY" כיתוב זה החל במסע לגילוי האיש שבנה את הטלסקופ של איינשטיין וסיפורו המדהים.

נודע לי שצבי גזרי נולד בפולין בשנת 1910. בשנת 1928 היגר צבי לפלסטינה שהיתה תחת שלטון המנדט הבריטי. (לימים מדינת ישראל), והצטרף לקיבוץ משמר העמק. שם, בעודו משמש גם כנוטר, פגש צבי את תמימה  שתהיה אשתו לעתיד. לאחר מספר שנים, תמימה חזרה לארצות הברית וצבי החל את לימודי ההנדסה בטכניון (מכון הטכנולוגי לישראל) .תמימה חזרה לארץ בשנת 1938, וב -1939 הם נישאו בתל אביב. לאחר מכן, הם עברו לארה"ב, שם הקימו משפחה ואת ביתם בלונג איילנד.  נולדו להם שני בנים:  דניאל ווולטר.

צבי גזרי היה אסטרונום חובב בעל יכולות הנדסיות יוצאות דופן. הוא בנה מצפה הכוכבים בסמוך לביתו. בנו דניאל הפך מאוחר יותר לאסטרופיזיקאי בכיר במרכז חלל גודארד של נאס"א במרילנד ארה"ב. בתו של דניאל Suvi , נכדתו של צבי הפכה גם היא לאסטרופיזיקאית מובילה, וכעת עובדת כעוזרת פרופסור באוניברסיטה של ​​מרילנד (המאמר הראשי בגליון יוני 2013 של Sky & Telescope אודות חורים שחורים הוא פרי עטה).

אחד המאפיינים המעניינים של טלסקופ היה שכל הברגים בצינור האופטי היו במידות אמריקניות (אינצ'ים)  ואילו את הברגים בכן המשווני (החצובה) היו ביחידות מטריות. ההסבר לכך הגיע עת ששוחחתי עם קרובי משפחתו של צבי גזרי בישראל. הם סיפרו לי שהכן נבנה מחלקי תותחי ארטילריה גרמניים ששמשו במלחמת העולם השנייה. מנקודת מבטו של גזרי, זה היה ביטוי דוגמה לציטוט מספר ישעיהו: "וכיתתו חרבותיהם לאיתים, וחניתותיהם למזמרות"

גזרי היה מהנדס תעשייה, ונשיא חטיבת הייצור של חברה גדולה לייצור צינורות פלדה . אולם אהבתו האמיתית הייתה אסטרונומיה ובניית טלסקופים. צבי נפגש לראשונה איינשטיין בשנת 1953 בכנס מדעי בניו ג'רזי. על פי זכרונותיו של דניאל גזרי (הבן), כאשר איינשטיין הבין שצבי הוא אסטרונום חובב שליטש מראות ובנה טלסקופים בעצמו, אמר לו:, "אני מקנא בך." צבי ענה, "אתה מקנא בי? אתה אלברט איינשטיין! למה אתה צריך לקנא בי? " איינשטיין השיב," מכיוון שאתה יכול לבנות טלסקופ במו ידיך. אני לא יכול לבנות שום דבר בידיים שלי. "צבי הגיב," אבל אתה לא צריך לבנות טלסקופ, אתה יכול להשתמש בכל טלסקופ בעולם. "איינשטיין התוודה וגילה שהוא מעולם לא הציץ מבעד לטלסקופ. "כבר הזמינו אותי לחנוכה של כמה מצפי כוכבים חדשים, אבל אף אחד לא שאל אותי אם אני רוצה להעיף מבט דרך הטלסקופ."

צבי אמר לאיינשטיין  שזה יהיו לו לכבוד לבנות טלסקופ עבורו. אינשטיין השיב שהוא לא יכול לקבל הצעה נדיבה כל כך, וציין ניסיון של חברה מסחרית שרצתה לתת לו טלסקופ אולם עקב הפרסום הרב שנלווה לכך, הוא סירב. צבי גזרי נזכר שבישראל נבנה כפר נוער לכבודו של איינשטיין (כפר הנוער ע"ש אלזה ואלברט איינשטיין בבן-שמן). צבי הציע שיבנה את הטלסקופ עבור איינשטיין, ויספק אותו לשימושו, ולאחר מכן יוודאו כי הטלסקופ ייתרם לכפר הנוער בשמו של איינשטיין. איינשטיין קיבל את ההצעה והטלסקופ נמסרלאחר מותו של איינשטיין לכפר הנוער בן-שמן. וכך בנה גזרי את הטלסקופ במשך כחצי שנה בסדנת החובבים בפלנטריום היידן, במוזיאון המדע והטבע,  שבניו יורק.

מסעות טלסקופ

ב -14 במאי, 1954, העמיסו צבי ושני בניו את חלקי הטלסקופ על המכונית המשפחתית, ונסעו לביתו של אינשטיין ברחוב מרסר בפרינסטון, ניו ג'רזי. לאחר המפגש עם המדען הדגול, פרקו את חלקי הטלסקופ מן המכונית והרכיבו אותו בגינתו של איינשטיין, ובילו את אחר הצהריים במעונו. מספר התצלומים מתעדים את האירוע, כולל תמונות שצולמו על ידי עיתונאים מהניו יורק טיימס והראלד טריביון. תמונות האלה מוכיחות שהטלסקופ המאובק שנמצא כמה עשורים מאוחר יותר בירושלים אכן היה הטלסקופ של איינשטיין. אפשר בקלות לזהות את איינשטיין וגזרי בתמונות האלה.

דניאל גזרי , בנו של צבי שהיה בן 11, בעת מסירת הטלסקופ לאיינשטיין, מעלה זיכרונות מאותו היום:

"איינשטיין היה הסבא החביב והעדין ביותר, שפגשתי אי פעם. הוא דיבר אנגלית מצוינת, במבטא גרמני חזק. הוא חייך בקלות ודיבר באופן חופשי עם כולנו, במיוחד עם אבא. שניהם מצאו בקלות שפה משותפת, אולי מכיוון ששניהם היו יהודים שחוו את הקשיים שלאחר מלחמת העולם הראשונה באירופה.
איינשטיין היה ידידותי מאוד אלינו (דניאל ווולטר בניו של צבי גזרי) ובילה הרבה זמן איתנו באותו אחר הצהריים. אנחנו הבאנו לו צדף טרופי במתנה, והוא לקח אותנו לחדר העבודה שלו ונתן לנו את הדף הראשון במחברת החישובים שלו – שהיה משובץ בנוסחאות מתימטיות מסובכות והערות בגרמנית – וחתם עליו :A. Einstein שאלתי אותו," למה לא לחתום עליו אלברט איינשטיין?" הוא ענה,"אני חותם "אלברט" רק על המחאות (צ'קים)".

כמוסכם, איינשטיין הקדיש את הטלסקופ לכפר הנוער ע"ש איינשטיין בבן-שמן, בישראל, והטלסקופ הוטס לישראל לאחר שהפיזיקאי הגדול הלך לעולמו ב -18 באפריל, 1955.

הטלסקופ נמסר לכפר הנוער בן-שמן כמתוכנן, ונשאר שם במשך כמה שנים. בשנת 1962 הועבר הטלסקופ לבניין פלנטריום וויליאמס בירושלים שהוקדש לאגודה הישראלית לאסטרונומיה. הליך משפטי מאוחר יותר קבע, כי הבניין וכל הציוד הנמצא בו – כולל הטלסקופ של איינשטיין – יועברו לסמכותה של האוניברסיטה העברית. בשלב זה הטלסקופ הועבר לספרייה הלאומית בירושלים, שם נשתכח במשך כמה עשורים.

ד"ר אשל אופיר, ביולוג באוניברסיטת עברית ולשעבר ראש יחידת הנוער השוחר המדע של האוניברסיטה העברית בירושלים, גילה אותו בשנת 2004 לאחר שסופר לו על ידי טכנאי מקומי כי מצא שני טלסקופים ישנים ישבו במרתף בניין המיועד להריסה. רק לאחר השוואת אחד המכשירים עם תמונות מארכיון איינשטיין באוניברסיטה , הוכר המכשיר כטלסקופ של איינשטיין.

שחזור הטלסקופ לחיים

לאחר שקיבלתי על עצמי את פרויקט שחזור הטלסקופ, ציינתי כי הוא חסר את מכלול העכביש האופטי הקדמי ושהעינית ומתקן המיקוד תקוע. חודשיים של טבילה באמבטיה של חומרים כימיים הצליחו לשחרר את מתקן המיקוד ואז, עם חומר הסיכה הנכון, הוא פעל בצורה חלקה שוב. העיניות שנמצאו עם הטלסקופ לא התאימו למתקן המיקוד המקורי, וגם לא לכל תקן מודרני של עיניות. גלעד רותם, אסטרונום חובב ורע יקר, חרט תותב שיתאים לעיניות בנות זמננו. מאחר שהיה חסר לי העכביש והמראה המשנית, התקנתי מתקן חדש ומראה שטוחה אלכסונית על פי חישובים שנעשו מהמדידות הראשוניות.

מכיון שחצובת הטלסקופ והכן היו עשויים מחלקי ארטילריה גרמנית ממלחמת העולם השנייה, הם היו כבדים למדי. היה צורך לתכנן ולבנות בסיס עם גלגלים שיאפשר להזיז את הטלסקופ בקלות מחוץ למבנה לביצוע תצפיות. הבסיס נבנה מלביד ליבנה-בלטי עבה שמאפשר גם ספיגת זעזועים  בעת תנועה.

בערבו של 17 ביוני 2008, גררנו את הטלסקופ מחוץ למבנה על מנת לבצע תצפית הראשונה. ראינו מראות יפים של מכתשי ירח וגם את טבעות של שבתאי. ב -25בספטמבר  של אותה השנה, חגגה האוניברסיטה העברית את חנוכת הטלסקופ של איינשטיין. נשיא האוניברסיטה לשעבר, פרופ' חנוך גוטפרוינד סיפר על הרפתקאותיו של צבי גזרי והטלסקופ שלו הטלסקופ שלו לקהל גדול של מאזינים צעירים ומבוגרים.

הטלסקופ מאוחסן כיום במרכז הנוער ע"ש מאירהוף באוניברסיטת עברית. המרכז מוקדש להצגת נושאים מדעיים, טכנולוגיים ואקדמיים  בפני ילדים ובני נוער. הטלסקופ של איינשטיין הוא כלי חינוכי חשוב. המכשיר מוצג בלובי הכניסה למבנה בארון זכוכית מיוחד שבו כל אחד יכול לראותו. בשל מצבו העדין, הוא מוצא לשימוש רק באירועים מיוחדים. באירועים שכאלה, סטודנטים ומבוגרים עומדים בתור כדי ליהנות מתכונותיו האופטיות הייחודיות ומהמראות הנפלאים שניתן לצפות בהם דרכו.

 

סגירת תפריט