עדן אוריון

אסטרונומיה, אמנות ודברים מעניינים

כיצד לדבר / פטריק ווינסטון

הטקסט להן הוא סיכום ההרצאה האחרונה של פרופ׳ פטריק ווינסטון במכון הטכנולוגי של מסצ׳וסטס MIT.
ההרצאה הוקלטה ומשודרת ביוטיוב באדיבות MIT והיא מופת להוראה, העברת ידע והרצאה.
התרגום הוא תרגום חופשי שלי, ולא בהכרח נאמן במאת האחוזים למקור. מומלץ מאוד לצפות בה, שכן היא כוללת הדגמות רבות שאינן ניתנות לכתיבה.

מבוא

״בתום השעה הקרובה  תחשפו לרעיונות רבים. את חלקם תוכלו לשלב שלב בארגז הכלים שלכם, והם יבטיחו שתקבלו את מרב ההזדמנויות להערכה של הרעיונות שלכם ולהיות מקובלים בחברה הסובבת אתכם. ״

פטריק ווינסטון

הסיכוי שלכם להצליח בחיים תלוי ביכולת שלכם לדבר, לכתוב ובאיכות הרעיונות שלכם.
איכות התקשורת שלכם עם אחרים נמדדת על ידי אינטגרל של המכפלה הבאה:

איכות התקשורת = (אינטגרל) של ידע X אימון X כשרון,
בסדר החשיבות הזה.

כלומר, אין להמעיט בחשיבותו של כשרון, אולם הוא שולי ביחס לחשיבות הידע בתחום בו אתם רוצים לדבר והנסיון שיש לכם בתחום עליו אתם רוצים לדבר.

הבטחה!
במהלך ההרצאה הזו תחשפו למספר רעיונות – כלים – שיעשירו את ארגז כלי התקשורת שלכם. יכול להיות שאפילו רק אחד מהם יהיה זה שישפיע לא ראיון העבודה שלכם בין קבלה או דחייה לעבודה…

התהליך אינו לינארי, אין שום דרך לדעת מתי ובאיזה כלי תצטרכו להשתמש.

אנא המנעו במהלך ההרצאה משימוש בטלפונים ו/או במחשבים הניידים שברשותכם. הסיבה היא שבמוח האנושי ישנו רק מעבד שפה אחד! כך שאם בזמן ההרצאה אתם קוראים דואר אלקטרוני או גולשים באינטרנט, דעתכם מוסחת, לא רק דעתכם אלא גם דעת אלו הסובבים אתכם. זה גם מסיח את דעת המרצה וחוט המחשבה שלו עלול להיקרע וההרצאה תופרע.

כיצד להתחיל

ישנם כאלו החושבים שהפתיחה הנכונה, היא באמצעות בדיחה. זה אמור לשבור את הגבולות בין המרצה לבין המאזינים, אולם זה לא הדבר המומלץ. בפתיחת ההרצאה המאזינים עסוקים בעיקר בהתאמה להאזנה, סגירת טלפונים ומחשבים, ולא כל כך ערוכים להאזין לבדיחה, לעבד אותה ואפילו לצחוק ממנה. כך שבדיחה, גם אם היא מסופרת על ידי בעל מקצוע עוללה לנחול כישלון גם כבדיחה וגם כמטרה.
במקום זאת ההמלצה להתחלה טובה היא בהבטחה!

ספרו למאזינים מה הם ידעו בתום ההרצאה שלא ידעו לפניה. זו הבטחה של העצמה. זה נותן להם סיבה להבין למה הם בכלל מאזינים לכם. אפשר ״(לא חייבים) להעצים את ההבטחה, שאחד מהדברים שהם ידעו בתום ההרצאה יוכל אפילו לשפר את חייהם.

דוגמאות

חזרו על רעיון מספר פעמים במחזוריות. זה לא בגלל שהקהל שלכם קשה הבנה. בדרך כלל 20% מהמאזינים לא נמצאים ״אתכם״ וזו אחת השיטות להחזיר אותם לנסיעה הזו של ההרצאה. אפשר לחזור על כך עד שלוש פעמים.
דרך נוספת להשאיר את הקהל אתכם היא ב״בניית גדר״ סביב הרעיונות שלכם על ידי הפיכתם ליחודיים. אפשר להסביר למשל את הרעיון שלכם, ולהסביר בהמשך שהרעיון שלכם הוא לא משהו אחר (רעיון של מישהו אחר).
החזרת מאזינים שהתפוגגו, אפשרית גם על ידי ״פיסוק מילולי״ למשל, במעבר בין נושאים לסכם רגע מה היה עד כה, ולהגיד ״עכשיו נמשיך עם…״ 

הדבר אפשרי גם על ידי שאילת שאלה (אחת בהרצאה) את הקהל.
אפשר להמתין עד 7 שניות לתשובה. אין טעם לשאול את הקהל שאלות קשות מדי שכן זה ייצור מבוכה כללית.

עד כאן הוצגו כלים המדגישים את היגע אותו אתם רוצים להעביר בהרצאה.
הכלים הבאים יעזרו לכם לפתח סגנון אישי

כלים

זמן: 

הזמן הטוב ביותר להרצאה הוא 11:00 בבוקר. זמן העירות האופטימאלי, לפני ארוחה שתרדים לאחר מכן את המאזינים. 

מקום:

מואר היטב, חדר, מוחשך אפילו למטרות של הקרנה מאותת לגוף האנושי – > זמן לישון. לכן, וודאו שהמקום בו  אתם מרצים יהיה מואר ככל האפשר. אשר לשאלה ומה בדבר המצגת או השקפים? אפשר לענות ש״קשה מאוד לראות מצגת או שקפים כאשר העיניים עצומת״. מקרנים בני זמננו נותנים בד״כ תמונה טובה גם בחדר מואר.
הכירו את המקום בו אתם הולכים לתת הרצאה. בקשו מהמארגנים לקחת אתכם לשם לפני ההרצאה על מנת שתכירו את המקום את המקומות המועדים לפורענות, המגבלות והיתרונות כדי שתוכלו לנצל אותם לתועלתכם.

אכלוס: 

נסו לוודא שהמקום בו אתם עומדים לתת את ההרצאה יהיה מלא לפחות בחצי. כלומר אם אתם יודעים שהקהל שלכם מסתכם בכמה עשרות אנשים, אין טעם להזמין אולם למאות. 

עזרים

לוח וגיר

המוצלח ביותר (לדעת פטריק ווינסטון) הוא לוח וגיר. הוא זמין, לא דורש חשמל, תקשורת או כל טכנולוגיה אחרת, והוא מאפשר גרפיקה ידנית פשוטה שלעתים קשה מאוד לביצוע בכלים הטכנולוגיים העכשוויים. לוח וגיר מתאימים ביותר להרצאה, העברת מידע והוראה.
יתרון נוסף ללוח וגיר – הוא מהירות הכתיבה – פחות או יותר אותה מהירות בה בני אדם מסוגלים לספוג מידע.
מצגת מתאימה יותר למטרות חשיפת הקהל לדברים.

יתרון אחר הוא שהגיר מעסיק את הידיים ומונע מאתנו לדחוף אותן לכיסים, או כל תנועה אחרת שנחשבת במקומות מסוימים לא מנומסת.

יתרון פסיכולוגי: מחקרים שונים טוענים כי לצופים בהרצאה בה המרצה עושה שימוש בלוח וגיר יש הרבה יותר אמפתיה והזדהות עם הכותב על הלוח כאילו הם היו שם בעצמם.

הדגמות

יש להן כח עצום במידה והן מבוצעות כהלכה. גם בהדגמה טובה, לצופה בהרצאה יש הזדהות כמעט מוחלטת עם המדגים והוא יכול להרגיש את עצמו נמצא במקום המדגים וחווה את ההדגמה באופן בלתי אמצעי ששום שקף במצגת לא יוכל להעביר.

מצגות ושקפים

הנחת היסוד במצגות היא:

תמיד יש יותר מדי שקפים ויותר מדי מלל. יש לשאוף תמיד להקטנת מספר השקפים ולהמעיט במלל ככל האפשר.

  • אין להקריא את הטקסט על השקפים! הצופים שלנו יודעים לקרוא וההקראה רק מפריעה להם.
  • יש לעמוד קרוב ככל האפשר למסך עליו מוקרנת המצגת על מנת שהצופים לא יצטרכו ללכת עם אישוניהם וראשם לאורך כל האולם.
  • יש להמנע משימוש ברקעים, תמונות, צבע, פאטרנים וכו׳
  • לוגואים אינם נחוצים בשקפים בתוך המצגת, מכסימום בשקף הכותרת.
  • בשקפים פנימיים, רצוי להמנע מהכותרת הכתובה. יש להגיד אותה. מאפשר לצופה להתרכז במרצה ופחות בשקופית.
    כאמור למוח האנושי שי מעבד שפה אחד ויחיד. כך שאם המלל בשקף יהיה רב מדי, המוח יעסוק בו (במלל על השקף) ולא במרצה.
  • במקומות רבים אפשר גם להמנע מהרעש המיותר שיוצרים בולטים, סימני קריאה, קווים תחתונים והדגשות (שלא לדבר על צבע)
  • גודל האות 40-50 נקודות. נכון שאפשר קטן יותר, אבל אם זה נעשה כדי להגדיל את מספר המילים בשקף – זו לא סיבה מספיק טובה.
  • צייני לייזר – גורמים לאיבוד קשר עין של המרצה עם הקהל כי הוא עסוק בכוון הציין ומתרכז בשקף ופחות בקהל.
    מה אפשר לעשות במקום? למשל חץ בתוכנת המצגות שיופיע עם לחיצת עכבר וידגיש את הנושא הדורש הדגשה

דיווח – העברת מידע –  informing

הבטחה – נדון למעלה

השראה

הדרך הכמעט בטוחה להעביר השראה כחלק מההרצאה היא להראות את התשוקה שיש לכם כמרצים לגבי הנושא עליו אתם מדברים. ניתן להראות את זה על ידי הצגה של פרט ״מגניב״ או מרשים בתחום עליו אתם מדברים כדי להראות עד כמה כדאי להתרכז בנושא הזה.

כיצד לחשוב? 

בני האדם הם בעלי חיים שיודעים לספר סיפורים. בילדותינו אנחנו שומעים סיפורים, ובבגרותינו אנחנו מתחילים לספר אותם. בני אדם צריכים לדעת לשאול את השאלות הנכונות, לדעת את המנגנונים שיעזרו לנו לנתח את הסיפורים, להרכיב את הסיפור מפיסות מידע ולדעת להעריך את נכונותו ואמינותו של הסיפור. אלה הדברים עליהם אנחנו מדברים כאשר אנחנו אומרים שאנחנו מלמדים אנשים כיצד לחשוב.

שכנוע

ראיונות עבודה

חזון – יש להציג נושא או בעייה קיימת ומה חדש בגישה שלך בנושא

מהו שעשית – דבר ממשי שבוצע או רעיון (שניתן ליישום) לפתרון הבעייה שהוצגה בחזון

מרואיין צריך להציג בצורה סבירה את החזון ומשהו שהוא עשה בתחום תוך חמש דקות.

פרסום

למה? – אנחנו רוצים (טבע אנושי) לזכות בהערכה על הרעיונות שלנו

כיצד? – סמל, סלוגן, הפתעה, רעיון בולט, סיפור. – חמשת המרכיבים הללו בהרצאה יסייעו לגרום לכך שהצופים/מאזינים יזכרו את ההרצאה ואתכם לטווח ארוך וכנראה יעבירו את הסיפור הלאה.

כיצד לסיים

שקף סיום (במצגת)
מה לא?
שקף שותפים לנושא בסוף. אם יש שותפים – לשים אותם בשקף הראשון או השני (לתת להם את הכבוד)

שקף ״שאלות?״ – ממש לא! הוא עלול לגזול דקות ארוכות
שקף ״לפרטים נוספים וכתובת אינטרנט״ שאין סיכוי שמישהו יעתיק אותה ללא שגיאה.
שקף ״הסוף״
שקף ״מסקנות״ – עלול להכיל מסקנות שאינן קשורות בתרומה שלך לנושא הנדון.

מה כן?

שקף – ״מה התרומה שלי לנושא?״ באנגלית Contrubutions, מה היה בהרצאה? מה הודגם, מה יוצא לנו מזה? חשוב מאוד למדוד את הזמן של כמה לוקח לקרוא את הטקסט הזה ולאפשר לכל הצופים לקרוא את השקף.

מילים אחרונות בהרצאה

בדיחה – אם יודעים איך לספר ואנשים צוחקים – זה יגרום להם לחשוב שכל ההרצאה היתה כיף.
מומלץ להימנע מ ״תודה״ או ״תודה על שהאזנתם״, ״תודה על ההקשבה״ , ״תודה על זמנכם״ – מילים אלו למרות הנימוס הרב הכלול בתוכן, מחלישות אתכם כדוברים. כאילו ״תודה על שנשארתם מתוך נימוס להקשיב ולצפות במשהו שלא בדיוק מעניין אתכם״.
אפשר להצדיע לקהל, לאות הערכה. הכוונה היא להגיד משהו כמו ״ מאוד נהנתי להיות כאן, מדהים לראות את העשיייה שלכם (של הקהל)  למדתי והועצמתי במקום הזה ואני מקווה לבוא לכאן עוד פעמים רבות״

מקורות

https://www.youtube.com/watch?v=Unzc731iCUY