ספר זכרונות
13 יולי 2021
בקיץ 1972, נסעה משפחתנו לשנת שבתון של אבי בהולנד.לקראת סיום שנת הלימודים אז, התחיל נוהג של ״ספרי זכרונות״ ומכיוון שנפרדתי מחברותי וחברי לכיתה למשך שנה, אז רכשתי לעצמי ספר זכרונות וביקשתי מהילדים לכתוב.
באותה שנה, אולי קצת קודם, הפציע בשוק מכשירי הכתיבה הטוש.
אותו עט לבד שבתוכו ספוג רווי בדיו צבעונית. ה״טושים״ היו ה״דבר״ בממלכות הקלמרים אז, והיו צבעים ״שווים״ ו״שווים יותר״.
באותה שנה – סוף כיתה ד׳ , כבר התחלנו להתעניין ב״בנות״ ויש מצב שגם הבנות התחילו להתעניין ב״בנים״.
מאידך כולם מתביישים וזה ניכר היטב ב״זכרונות״.
שלשום באופן בלתי מוסבר ״צנח״ ספר הזכרונות ההוא, ממרומי מדפי הספרים והאלבומים. כשהרמתי אותו, עלעלתי בדפיו, שהתחילו להצהיב, צבעי הטושים נשארו כשהיו, שניים ממי שכתבו לי זכרונות כבר לא אתנו, אחרים חיים בארצות אחרות ויש גם שני פרופסורים לרפואה….
נוסטלגיה – פורטת תמיד על הנימים הנכונים.
