7 יולי 2024

ואני אוטוטו בן 62 וזה אולי הזמן לספר איך הכרתי את התופעה הזו.

אי שם בקיץ 1977 סיימנו את חטיבת הביניים. התכנסנו כמה בנות ובנים ותכננו משהו שנלך אליו כל המחזור או לפחות כל מי שירצה. על הפרק עמדו שני מופעים: שיחות סלון עם יהונתן גפן ודני ליטני ומן הצד השני ההופעה האחרונה של להקת תמוז.

מפה לשם החלטנו על ההופעה של תמוז בצוותא .

זו היתה הפעם הראשונה שלי בהופעה אמיתית. כזו עם הגברה אמיתית ובעיקר הסופר גרופ הישראלי.

היינו משולהבים עוד לפני הצליל הראשון של מה שיותר עמוק יותר כחול… אחר כך פנס הרחוב ואז שלום (חנוך) מדליק סיגריה מתיישב על כיסא ואומר: עכשיו החשמלאי שלנו ישיר לכם.

עולה לבמה איש לבוש בסרבל שריונאים מחזיק בגיטרת טלקסטר ארוכת צואר. ואיך שהוא מתחבר להגברה ומתחיל לנגן ולשיר? נתקף בעוויתות קשות.

הוא צורח "המות אינו מחוסר עבודה" ואנחנו המומים אולי מבועתים בוהים בו בדממה.

זה הזיכרון הראשון שלי מפורטיס.

כמה חודשים אחר כך התקיימה בכיכר מלכי ישראל עוד עצרת מאותן עצרות שתמכו במהלכי השלום של ראש הממשלה מנחם בגין. שלום חנוך הופיע גם שם עם "אבשלום" הנהדר. איתי בן-דוד ז"ל חברי לכיתה ואני עמדנו ליד עמודי התאורה ואז אנחנו מבחינים בו שוב… פורטיס. שוחחנו אתו והוא הסביר לנו שכדי להתפרנס הוא עובד כחשמלאי, או כסבל, בחברות הגברה למופעים והוסיף וסיפר כי יש הופעות שהן ניתן לראות אותן ולהקות דומות כמו "סמארק" של עפר אקרלינג בבר-ברים בדרום תל אביב.

חצי שנה אחר כך כבר כבש את היכל התרבות.

מופע החימום שלו היה יהודית רביץ ודני ליטני שהורדו על ידי הקהל המשולהב אחרי 2-3 שירים….

איכשהו דרך החברה הראשונה שהיתה לי יצא לי להחליף אתו עוד כמה מסרים כתובים, באחד מהם שלח לי את המילים של "רד מעל מסך הטלוויזיה" בכתב ידו.

עברו שנים רבות. בתי עברה להתגורר בברלין ובכל ביקור שלנו שם מתנגן לי "תחנה סופית" עד כדי כך שגם בתי שיש לה כבר להקה משלה מנגנת את השיר הנפלא הזה.

מזל טוב פורטיס יקר.

תודה על כך שלימדת אותי וכנראה גם את ילדי לא להתפשר על האמנות שלהם.

בתמונה. איתי ז"ל ואני ואלפרד האבן בהופעה המיתולוגית בהיכל התרבות.

התמונה מתוך עיתון המוזיקה של אותם ימים "להיטון"