לפני יומיים התקיים במכללת בראודה שבכרמיאל, הכנס לעיצוב ואדריכלות של רשת מכללות אורט.

זו הפעם השנייה שהאירוע נערך ושווה לספר מעט על מה שקורה שם.

לאירוע מוזמנים בדרך כלל סטודנטים של שנה א' ממחלקות העיצוב והאדריכלות של המכללות ברשת אורט.

הסטודנטיות והסטודנטים מחולקים לקבוצות בנות עשר המשתתפים כל שכל קבוצה מורכבת מנציגים של כמה שיותר מכללות.

זו ההזדמנות שלהם לפגוש אנשים מרקעים, תרבויות, מקומות, אמונות, שונות וליצור אתם ביחד במשך יום שלם – כ-10 שעות של עבודה משותפת!

לאחר שהמשלחות השונות מגיעות למקום האירוע, הם מחולקות לקבוצות בהגרלה! כריכים טעימים ושוקו בשקית (איך אפשר בלי…) וקדימה לאודיטוריום להרצאת הפתיחה.

מטרת הרצאת הפתיחה לחשוף את המשתתפות והמשתתפים לאפשרות של "מרחב מאפשר" שבו יוכלו לחלום וליצור תוך כדי השתתפות פעילה "אוטומטות" – פסלי קרטון בעלי מנגנונים קינטיים הבנויים על טהרת הקרטון, תוכך כדי שימוש בקרטון, סכינים יפאניות, אקדחי דבק חם, סרטי הדבקה צבעונים וחוטים בלבד.

במהלך ההרצאה נחשפים למקומות בהם מתאפשרים מרחבים כאלה כגון Burning Man, מידברן, העיר נאנט שבצרפת ואירועי קארדבורדייה – Cardbordia, ברחבי העולם.

מייד אחרי ההרצאה מתחילה העבודה באולם הספורט של המכללה ופה מתחיל הקסם. רואים איך מתחילות שיחות הגישוש וההיכרות, הבחירה ב"מה לבנות" רישומים מהירים ביד בוטחת של היעד, ודי מהר, נשים וגברים שלא הכירו עד אותו הרגע, מתחילים לעבוד ביחד למען מטרה משותפת.

במשך כל זמן העבודה – ישנו די-ג'יי באולם. המוסיקה שהוא משמיע גורמת לכולם לנוע בקצב והעבודה מתקדמת לפי הקצב.

כל העבודה מתקיימת ללא הכנה מוקדמת. חלק ניכר מהמשתתפים נפגשים עם הרעיון של פיסול בקנה מידה גדול בקרטון בפעם הראשונה.

לרשותם עומדת גלרייה של כתריסר דגמים של אוטומטות בעלות מנגנונים מכאניים מקרטון שהכנתי בשנים האחרונות, מהם הם שואבים את הרעיונות והפתרונות להנעה של הדברים אותם הם בונים.

צוות המורים, ושני חברים שהגיעו ממידברן Debi Oulu (‏דבי אולו‏) ו גד רייך Gad Reich , מסתובבים בכל שעות היצירה בין הקבוצות השונות ומייעצים ככל שניתן על מנת לסייע להגיע למטרה הנכספת.

ארוחת צהריים עשירה מוגשת לכולם ודואגת לספק את האנרגייה הנדרשת להמשך…

במהלך העבודה מגיעות הידיעות על חילופי האש הכבדים בדרום הארץ ומרכזה ולהפתעתינו (ושמחתינו) , הקבוצות ממשיכות לעבוד ביחד. לי באופן אישי זה גורם למחנק של שמחה בגרון ואומר לי שיש עוד סיכוי לעשות משהו ביחד בארץ השסועה חברתית כל כך.

כשמונה שעות אחרי תחילת העבודה, שולחנות העבודה, השאריות והכלים נאספים והיצירות מסודרות לתצוגת תערוכה.

כל קבוצה מציגה בפני חבר המורות והמורים את היצירה ומנגנון הפעולה וזוכה למחיאות כפים ותשואות סוערות.

עשרות מגשי פיצה למילוי המצברים שהתרוקנו כמעט לגמרי, ומתחילים את הדרך הביתה.

הרעיון לאירוע נוצר על ידי דורון גומפרט Doron Gumpert ממכללת אורט כפר-סבא. דורון יצר אתי קשר לפני שנה בעקבות "סדנת קרטונומטה" – סדרת סרטוני יוטיוב שבה אני מראה כיצד ניתן לבנות אוטומטות מכאניות בעזרת קרטון. הסרטונים נוצרו כדי להעסיק בני נוער במהלך סגרי הקורונה.

דורון רתם את חבריו ממחלקות העיצוב ברשת המכללות וביחד הרימו את האירוע שיש לו גם משמעויות לוגיסטיות מורכבות!

את הרעיון לסדנאות קרטון גדולות קיבלתי מ Sergej Korsakov , ה"טיראן" של "קרדבורדייה" – מדינה ללא טריטוריה. את סרגי פגשתי בשני אירועי מנהלי קהילות אירופיים של Burning-Man. סרגי וחברי קהילת קרדבורדייה, מארגנים אירועי קרטון גדולים (25,000 משתתפים בממוצע) ברחבי אירופה. לאחרונה נבחנת האפשרות להרחיב את הפעילות גם ליבשות ומקומות אחרים על פני הגלובוס.

מעבר ליצירתיות הנפלאה הבוקעת ממוחם הקודח של המשתתפות והמשתתפים – הדבר שמרגש אותי יותר מהכל הוא שיתוף הפעולה בין בנות ובני אדם שלא הכירו עד לפני כמה שעות.

יש עוד עתיד לאנושות…