הכללה מוחלטת (ראדיקאלית)

זהו העיקרון הראשון, בדרך כלל כשמציגים את רשימת העקרונות וכנראה יש היגיון מסויים בכך שבחרו בו להיות העקרון הראשון.

נוסח העקרון בעברית:
״כל אחד יכול להיות חלק מהקהילה. אנו מכבדים ומקבלים בברכה כל אדם זר. אין דרישות מקדימות להשתתפות בקהילתנו.״

באופן אישי זה כנראה הדבר שחיבר אותי לכל העניין הזה של מידברן (ובסוף גם לברנינגמן).
חווית הקבלה שהיתה לי באירוע הראשון שבו השתתפתי אי שם בסוף מאי 2013 היתה חווית הקבלה.
בפעם הראשונה בחיי (הייתי בן 52) הגעתי למקום בו אני לא מכיר ממש אף אחד!
יותר מכך, גילי היה כפול ממוצע גילאי רוב המשתתפים בעירוע.
למרות שתי העובדות הנ״ל החוויה של הקבלה שלי שאני שווה וחלק מלא בין כל משתתפי האירוע, החום, החיבוקים, חיוכים הם משהו של חוויתי בשום מקום והם בעצם שהסבירו לי שכנראה הגעתי הביתה…

כנראה שמי שמקיים את העקרון הזה תורם אולי בצורה הרבה ביותר להפיכתם של ״בתולים״ (משתתפים בפעם הראשונה באירועי ברן) לברנרים ״אמיתיים״.

עד כאן טוב ויפה.

אבל מה קורה כאשר מי שצריך להכליל אותו ולקבל את פניו בספר פנים יפות – לא בדיוק מתיישב עם הציפיות?

כאן נכנס האתגר:

עשרת העקרונות, כולם, מאתגרים. האתגרים בחלק מהעקרונות נראים מובנים מאליהם (לא להשאיר עקבות, הסתמכות עצמית) ובאחרים, כגון הכללה מוחלטת, הם מובנים רק בקריאה שנייה ושלישית.

מה אני עושה עם אדם שלא מתנהג כמו שאני מצפה שיתנהג? איך ממשים אז את העקרון?

היפרדו מהשיפוטיות

שלב ראשון, וכנראה הקשה ביותר – היפרדו משיפוטיות. תנסו להתייחס לאדם שעומד/ת מולכם כאדם, גם אם מראהו, או צורת דיבורו לא מקובלים עליכם או זרים לכם. עצם היחס הזה כבר יגרום לו להרגיש אחרת ממה שהוא /היא בדרך כלל רגילים להרגיש כשהם מגיעים לסביבה לא מוכרת.

ערבו אותו/ה בעשיה
בין אם זה להזמין אותו לשבת מסביב למדורה, או להשתתף בתקיעת בזנ״טים לצילייה. 

הזמינו אותו/ה לסיור משותף בפלאיה

כאמור, בפועל, העקרון הזה, בדומה למספר עקרונות אחרים לא כל כך קל ליישום בעיקר עקב ה-ר-בה דעות קדומות ושיפוטיות בטבועות בנו משחר ילדותינו.
אבל, אפשר להתאמן, ולא רק באירוע, זה טוב בכלל לחיים, במספר דברים כדי שתהיו ״מכלילים מוחלטים״:

• אמרו שלום ובוקר טוב לאנשים החולפים על פניכם. (השתדלו להיות הראשונים, זה בסדר גם אם הם לא יענו)
• חייכו לאחרים (כך גם תיראו גם טוב יותר).
  כאשר אתם באים במגע עם אדם שאתם לא מכירים, התמקדו בהיכרות אתו, הקשיבו לו במלוא תשומת הלב. ככל שתתרכזו יותר באדם העומד מולכם כך השיפוטיות תיעלם!

אלברט איינשטיין אמר פעם:  "אני מדבר לכולם באותה הדרך, בין אם הוא האיש שמרוקן את פחי האשפה ובין אם הוא נשיא האוניברסיטה." לעולם אל תפלה. אפשר לחגוג את המגוון האנושי כאמצעי לצמיחה ולחיזוק הקהילה. 

קבלת פנים והתייחסות לכל אדם אחר בהקבה ובכבוד, היא המתנה הגדולה ביותר שאתם יכולים להעניק לו.

• חשוב להגיד: העקרון אומר שאין להגיד למישהו שהוא לא יכול להשתתף, כולם יכולים להשתתף. אולם חשוב להגיד שהעקרון לא מבטיח כרטיס והקצאת כרטיס לאירוע, לא הסעהה ולא אוכל ולא כל דבר אחר, העקרונות האחרים המשולבים מסבירים את זה טוב יותר.
  והחשוב ביותר – אם ממש תרצו להגיע ותעשו כל שביכלתכם להגיע – תגיעו!