טלסקופ חדש טלסקופ מחזיר מסוג קסגריין קלאסי בקוטר 8״
GSO 8" f/12 Classical Cassegrain Reflector

למה טלסקופ חדש
באמת שאלה טובה. יש לי בבית כתריסר טלסקופים בגדלים שונים. שניים מהם גדולים מאוד וקשה לשנע אותם אפילו לחצר הבית, אחרים בגודל בינוני ודורשים מאמץ מסויים לשינוע, כמו גם הרכבה, ובעיקר, כיוון אינסופי ידני לאובייקטים עליהם מסתכלים, וכשמדובר בתצפית ציבורית עם קהל של עשרות ולעיתים מאות צופים, זה הופך למשימה שמתעללת קשות בגב שלי וגם בודקת את קצה גבול הסבלנות שלי…
בנוסף, מרבית התצפיות שאני עורך הן ציבוריות, חלקן בהתנדבות, חלקן בתשלום (עם הפרשה של 48% לטובת אוצר המדינה) . בתצפיות אלה אני מראה בעיקר ירח וכוכבי לכת. הטלסקופים שברשותי, בעיקר אלה שבניתי נותנים תמונה מרשימה של הירח והפלנטות, אולם יכולת ההגדלה בהם מוגבלת, וגם דורשת תיקוני עקיבה ידנית צפופים ה-ר-ב-ה יותר שרישומם ניכר בכאבי גב וגם בהורדת סף הסבלנות שלי.
לפני כחמש שנים, רכשתי חצובת עקיבה משומשת מסוג EQ6, מעולה וכבדה, שיכולה לשאת משקלים הגונים. לקח לי כמה שנים, ללמוד ולהשתמש בה בצורה המיטבית ולהתאים אותה לתצפיות הציבוריות שאני עורך.
בשלושת החודשים האחרונים ערכתי מספר תצפיות ציבוריות באמצעות החצובה הזו וטלסקופ סמי אפוכרומט מסוג Orion ED 80. למרות שאורך המוקד שלו הוא רק 600 מ״מ, איכותו האופטית המעולה , והעובדה שהחצובה עוקבת אפשרו להשתמש בעיניות של עד 5.5 מ״מ ולהגיע לתמונות דומות למה שקיבלתי בטלסקופ 10״ עם עינית 8.8 מ״מ מבלי להתכופף שוב ושוב ולשמור על סף סבלנות סביר.
ומכיוון שאני שואף להראות לצופים את הירח וכוכבי הלכת בהגדלות גדולות יותר ובאיכות טובה יותר החלטתי שאולי זה הזמן להתחדש בטלסקופ חדש.

מה עמד על הפרק?
מכיוון שיש ברשותי חצובה עוקבת טובה מאוד. חשבתי על רכישה רק של ״צינור״ הטלסקופ, ללא חצובה, מעמד, אמצעי הנחיה ועקיבה כלשהם, מה שקרוי באנגלית .Optical Tube Assemblies OTA
חשבתי על טלסקופ שמיועד בעיקר לתצפית פלנטרית וירח. בדרך כלל בתחום הזה ישנם טלסקופים מסוג שמידט-קסיגריין Shcmidt-Cassigrain, מקסוטוב-קסיגריין – Maksutov Cassegrain.

מבנה סכמטי טלסקופ מקסוטוב-קסגריין

טלסקופים אלה מאופיינים בדרך כלל בצינור קצר יחסית שבקדמתו מורכבת עדשה שמעבירה את האור למראה שנמצאת בצידו השני של הצינור. המראה בצד השני מרכזת את האור בחזרה אל מראה משנית המודבקת במרכז העדשה בקדמת הצינור, ומחזירה את האור דרך חור במרכז המראה הראשית אל מאחורי הצינור שם ממקמים בדך כלל דיאגונל להפניית התמונה ועינית.
מבנה זה מאפשר אורך מוקד גדול יחסית לקוטר המראה כאשר, המראות בעצם ״מקפלות״ את מהלך האור ומאפשרות טלסקופ שהיה אמור להיות באורך של מטרים לאורך שהוא בד״כ כחצי מטר.

הטלסקופים האלה טובים מאוד לתצפיות על ירח ופלנטות , אולם עקב יחס המוקד שלהם שהוא בדרך כלל שווה או גבוה מ f/10 שזה כמו צמצם די סגור במצלמה שחוסם ה-ר-ב-ה אור. הם פחות מתאימים לתצפית על גופי שמיים עמוקים: ערפיליות וגלקסיות חיוורות.
התחלתי לחפש OTA כזה בקוטר סביר ובמשקל סביר לחצובת העקיבה שברשותי, ודי מהר הגעתי לטלסקופים מסוג  מקסוטוב-קסגריין בקוטר של 180 מ״מ שעונים על הדרישות שלי, במחיר סביר למדי (פחות מ-1000$). לטלסקופים האלה עדשה קדמית עבה למדי, וסך כל אורך המוקד שלהם כ-2700 מ״מ. מנגנון המיקוד שלהם כולל בדרך כלל בורג אשר מקדם או מחזיר את המראה הראשית. בכל הביקורות שקראתי אודותיהם המליצו להוסיף להם מנגנון מיקוד (פוקוסר) נוסף.
דבר נוסף שצריכים להוסיף לטלסקופים האלה הוא ״מגן לחות״ מכיוון שהעדשה נמצאת בקדמתם, היא נוטה לצבור ולהתכסות בטל די בקלות. הפתרון לכך הוא התקנת מגן לחות שזה בעצם הארכה של צינור הטלסקופ, ו/או מתקן חשמלי המחמם את העדשה הקדמית כדי לאדות את הטל המצטבר.
פרט נוסף שהופיע בכל הביקורות, הוא: מכיוון שצינור הטלסקופ סגור משני צדדיו (עדשה קדמית ומראה אחורית. נדרש לו ״זמן קירור״ ארוך יחסית (למעלה משעה) על מנת שעיוותים כלשהן הנגרמים מהתפשטות כתוצאה מחום במראה הראשית יעלמו.
מעבר לכל הפרטים הללו, רוב הביקורות היללו את הטלסקופים הללו מתאימים מאוד לתצפיות בירח ובפלנטות. 

כבר התחלתי לבדוק מחירים ומשלוח מחו״ל וגם אצל הספקים המקומיים בישראל (במחירים דומים), וכמעט שרכשתי…
במאמר מוסגר אומר שהנסיון שלי (רב שנים) אומר שאם יש מוצר שיש לו יבואן בישראל, והוא מייבא אותו עדיף לרכוש ממנו. יבוא אישי לא חוסך הרבה, ורמת האחריות מוגבלת.

עד ש…
עד שבאחד השרשורים של הביקורות המוצלחות על הטלסקופים האלה קראתי, מפי בעלים של טלסקופ כזה, שהוא היה מאושר אתו מאוד עד שהגיע אליו טלסקופ אחר, מסוג קסגריין קלאסי Classic Cassegrain.

מי זה בכלל קסגריין?
לורן קסגריין 1629-1693, היה כומר קתולי, חי בצרפת וזכור כממציא תכנון הטלסקופ שנקרא על שמו.
ב-25 באפריל 1672, פרסם קסגריין מאמר ובו הוא מסביר את תכנון הטלסקופ שלו שמבוסס על מראה ראשית קעורה (פרבולית) ומראה משנית קמורה (היפרבולית) מולה. כאשר האור המוחזר מן המראה המשנית עובר דרך חור במראה הראשית והעינית והצפייה  נעשות מאחורי הטלסקופ.

פרסום זה היה ארבע שנים לאחר שניוטון פרסם את הטלסקופ המחזיר שלו.
ארבעה חודשים אחר כך, פרסם כריסטיאן הויגנס, שהיה אסטרונום נחשב מאוד כבר אז, מאמר ביקורת קשה על התצורה של קסגריין, כנראה מסיבות פוליטיות. שמו של קסגריין כמעט ונשכח.
חשוב לציין שקסגריין לא היה הראשון שחשב על עיצוב שבו מעבירים את האור דרך חור במראה הראשית. קדמו לו גרגורי (שאף הקדים את ניוטון) ועוד כמה.
קסגריין, זכה על המצאתו לכך שיש על הירח מכתש שקרוי על שמו (קוטרו כ-55 ק״מ).
שלוש מאות שנים ויותר אחר כך, מרבית טלסקופי המחקר בעולם מבוססים על התצורה (וריאציית ריצ׳י-צ׳ארטיין)  המבוססת על העיצוב של קסגריין…

נחזור לימנו:
בקיצור, אותו בחור שהיה בעלים של טלסקופ מקסוטוב, ונפל לידיו (קנה) טלסקופ קסגריין קלאסי בקוטר 8״ (כ-200 מ״מ) של חברת GSO כתב ביקורת מהללת במיוחד על הטלסקופ. הוא הדגיש כי כמה מהבעיות שיש לטלסקופ מסוג מקסוטוב (משקל, הצטברות טל, קירור ומיקוד) לא קיימות בטלסקופ הזה.
איך זה קורה?
אז ככה: מכיוון שבקסגריין קלאסי אין עדשה בקדמת הטלסקופ, לטל אין איפה להצטבר. אורך הצינור הוא כזה שהטל כמעט (אם בכלל) לא מגיע למראה הראשית שנמצאת בירכתיו. גם המראה המשנית, מכיוון שאינה פונה החוצה אלא פנימה לא מתכסה בטל. 

היעדרותה של העדשה הקדמית מייצר טלסקופ ״פתוח״ ולכן זמן הקירור שלו מתקצר עד מאוד. 

מנגנון המיקוד Crayford Focuser מותקן מאחורי הטלסקופ ולא מזיז את המראה הראשית.  יש בו שתי ״מהירויות״ מיקוד שמאפשרות מיקוד גס ועדין מאוד.

אורך המוקד אמנם מעט קצר יותר ״רק״ 2436 מ״מ, אולם כאחד שבנה כבר טלסקופ אכרומטי בעל אורך מוקד של 2500 מ״מ, אני יודע שזה יספיק לי…

על פי הביקורות וחוויות המשתמשים בו באתר Cloudy Nights, מסתבר שכנראה מדובר ב״להיט״ של 2020. רבים משווים אותו ואת איכותו ל- C8 הנודע והותיק של סלסטרון, ולעתים אף ל-Questar… (למרות שאי אפשר להשוות בגדלים).

אז החלטתי להתייעץ על האסטרונומים החובבים האחרים בישראל, ושם היתה המלצה גורפת על המקסוטוב, עד שהראתי את הטלסקופ הזה ואת הביקורות עליו.

הרכישה
חברת Guan Sheng Optical או בקיצור  GSO, ממוקמת בטאיוון. הם מייצרים מגוון רחב של רכיבים אופטיים ומכשירים אופטיים באיכות טובה מאוד (מצויינת ביחס איכות מוצר/מחיר). חברת Meade למשל, משתמשת במראות ש-GSO מייצרים בחלק מהטלסקופים הנמכרים על ידה.
בדקתי אם היבואנים המקומיים בארץ מייבאים את הטלסקופ הספציפי הזה ונכזבתי.
מצאתי שני אתרים בחו״ל שמוכרים אותו, אחד באירופה ואחד בארה״ב.
בחישוב מחיר + משלוח והשוואה בין אירופה לארה״ב, ארה״ב ניצחה: 890$ הטלסקופ, 170$ משלוח ב-UPS.

הזמנתי מ- https://agenaastro.com . שילמתי דרך פיפאל.
אחרי כמה דקות קיבלתי אישור.
למחרת בבוקר, החלטתי שאני רוצה צבע אחר, שלחתי, ומייד אשרו לי החלפה, ושעתיים אחר כך, קיבלתי הודעה שהסחורה נשלחה ומספר כדי לעקוב אחרי המשלוח.
יממה אחר כך כבר קיבלתי מסרונים מ-UPS עם ההוראות והפעולות שעלי לנקוט כדי לשחרר את הטלסקופ מהמכס. 
כל הפעולות מול UPS והמכס נעשו מהטלפון הנייד בממשקים נוחים מאוד. ליתר בטחון קיבלתי גם טלפון מנציגי UPS שאשרו  את ייפוי הכח הממוחשב ואת תשלום המס – מע״מ, ועלות העמילות שמחושב על פי מחיר המוצר+הוצאות משלוח בלבד.
הם גם שולחים מספר מעקב שמוביל אותך לאתר ובו אתה יכול לעקוב אחרי החבילה שיצאה מסריטוס, קליפורניה, ארה״ב לסן-דייגו (גם בקליפורניה), משם ללואיוויל קנטקי ומשם במטוס לקלן-גרמניה ומשם במטוס אחר לאיסטנבול שבטורקיה ומשם במטוס שלישי לנמל התעופה בן-גוריון בישראל, ממש ביום ההולדת שלי! שזה סתם כיף לראות בימי סגר איך החבילה שלך עושה טיול חובק עולם.
יומיים אחר כך, ממש בתוך הסגר, החבילה הגיעה אל דלת הבית!

פתיחת החבילה
כאמור החבילה הגיעה תוך פחות משבוע הביתה.
אריזת קרטון כפולה, דפנות הקרטונים כפולות. הטלסקופ ארוז בניילון בתוך קלקר, הגיע במצב טוב מאוד.
יחד עם הטלסקופ מגיעות עוד שלוש טבעות שמאפשרות להרחיק את הפוקוסר (מתקן המיקוד) למרחקים שונים. (שתי טבעות של 1 אינטש ואחת של 2 אינטש).
כדי להגיע לפוקוס סביר עם העיניות שברשותי יש צורך לחבר את הטבעת של ה-2״.
משני צדדיו לאורכו של הטלסקופ מחוברים פסי חיבור לחצובות עקיבה משני סוגים.
נאלצתי להחליף ביניהם. (12 ברגי אלן במפתחים שונים)
יש גם מתקן זנב סנונית לחבר פינדר, חיברתי פינדר נקודה אדומה. במקביל הזמנתי פס חיבור לטלרד
חיברתי לחצובת העקיבה תוך כדי איזון של הטלסקופ בשני הצירים.
חיכיתי לחשכה.
הירח הצעיר היה מעבר לקיר , נדגום אותו מחר, אז נאלצתי ״להסתפק״ בצדק ושבתאי.

אור ראשון
חוויה אמיתית.
הירח היה מעבר לקיר, נחכה אתו למחר…

התחלתי עם צדק, בהתחלה עם 32 מ״מ של Teleview, רק כדי שאוכל למרכז אותו.

משם עברתי ל-26 מ״מ בקוטר 2״ של Meade,הגדלה של פי 93 חד מקצה לקצה, קונטרסט נפלא על הפלנטה, פרטים נראים בבירור, הירחים פין פוינט. לקינוח 8.8 מ״מ סדרה 5000 של Meade הגדלה פי 273! , שזה כבר להיות חצי דרך לשם בפועל… אמנם ההפרעות האטמוספריות מורגשות, אני לא חושב שראיתי אות כל כך גדול, אולי פעם ב-10״ של קונצרטינה (אסף ברולד) … פרטים נראים בבירור, כהרגלי, כנראה שאת ה-GRS נראה רק מחר.
את אותו תהליך הרצתי גם על שבתאי. שרק בשביל  זה כל ההרפתקה הזו היתה שווה. מעבר למרווח קאסיני, רואים גוונים ברורים על הפלנטה. יופי אבסולוטי במיטבו.
הפוקוסר נחמד שיש שתי מהירויות, אם כי כבר נפגשתי בטובים ממנו, אבל במכשיר של פחות מ-900$ אין לי כל כך הרבה טענות.
מחר ומחרתיים נעשה ירח, ולקראת סוף השבוע נראה איך זה עם מצלמה.

ירח
חיכיתי יומיים, הסתיו התחיל, השמיים בהתאם הפכו מעוננים.
מפעם לפעם הירח מציץ לו. בשבילי זה מספיק.
הוצאתי את החצובה, חיברתי לה את המשקולות ואת החשנל חיברתי את הטלסקופ, כוונת דיאגונל ועינית, והפעלתי את המחשב.
בעזרת השלט הממוחשב של החצובה הוריתי לטלסקופ לכוון את עצמו לירח.
התחלתי עם עינית רחבה במיוחד 40 מ״מ, קילו של זכוכית, שמצליח להכניס גם בטלסקופ עם אורך מוקד שכזה את הירח כולו בשגה ואפילו משאיר עודף.
חדות מקצה לקצה, ניגודיות מושלמת של תחילת חודש עברי. 

משם עברתי לעינית 20 מ״מ שנחשבת רחבה בטלסקופים עם אורך מוקד קצר יותר, כאן כבר הירח מגר את השולים של השגה ושוב תמונה חדה מאוד. אני מצלם עם הטלפון, זה לא הדבר הכי נכון, אבל זה נותן הרגשה של מה הטלסקופ הזה נותן.

ומשם להגדלה רצינית עם עינית 8.8 מ״מ שמאםשרת לי הגדלה של פי 276!!! 
זה כברממש ״לצעוד״ על הירח ניתן לראות את הקצוות המשוננים של המכתשים ואת הצל שהם מטילים יש הרגשה שאפשר ככה להסתכל בירח שוב ושוב וזה לעולם לא ימאס.

צילום במצלמה ייעודית.
יש ברשותי מצלמה אסטרונומית יעודית פשוטה מסוג ZWO ASI 120.
זוהי מצלמת מונוכרום פשוטה ששימשה את אחד מהצלמים האסטרונומיים הטובים בארץ לעקיבה.
לקח לי מעט זמן ללמוד את רזי השימוש בה ואת תהליך הפקת התמונות.
להלן כמה תמונות מהירח