מחשבות בוערות 4 – שיעור במוטיבציה

בכתבה הקודמת ניסיתי להסביר מעט אודות עקרון הביטוי העצמי המוחלט (רדיקאלי), על הקשר שלו לאמנות, ומה בכלל תפקיד האמנות בתרבות של ברנינגמן בארה״ב ומידברן בישראל.
הבטחתי גם לספר כיצד פוצח מנגנון המוטיבציה של משתתפי האירועים הללו שמאפשר להם ליצור יצירות גדולות ותובעניות במיוחד.

אז הקיץ עבר, החום, קצת פחות, שנה חדשה וכיפור וסוכות מאחורינו, חוזרים לתלם ומקיימים הבטחות.

לארי הארווי, ממיסדי ברנינגמן, הסביר פעם כי המקורות לתרבות ״עשרת העקרונות״ לקוחים בין השאר משני ספרים: האחר ״חברת הראווה״ מאת גי-דבור, עליו כתבתי במאמר הקודם, והשני, ״מוטיבציה״ מאת דניאל פינק. ספר זה, שתורגם לעברית וניתן לרכישה בהוצאת ״מטר״. מספר בעצם את ההיסטוריה של מחקרים פסיכולוגיים החל מסוף שנות הארבעים של המאה הקודמת, בכל מה שקשור במה מניע אותנו לעשות דברים.
גילם הממוצע של משתתפי ברנינגמן-מידברן הוא כ-30. חלק נכבד מהמשתתפים נמצאים בזוגיות, מאכילים משפחות, משלמים משכנתא, מגדלים ילדים, ולעתים קרובות מוסיפים לכל זה גם לימודים מתקדמים או עיסוק נוסף, ומעל כל זה מקדישים שעות רבות וימים ארוכים בכל מה שקשור באירוע השנתי.
אז איך זה שמעבר לכל העיסוקים הללו מוצאים את הזמן והמרץ לעשות כל כך הרבה וכל זאת ללא תמורה חומרית?
המיתוס ושברו:
רובנו מאמינים שהדרך הטובה ביותר לעורר מוטיבציה בעצמנו ובאחרים היא באמצעות תגמולים חיצוניים כגון כסף, כלומר שיטת המקל והגזר. 
בשנת 1949, לקח חוקר הפסיכולוגיה הארי הארלו שמונה קופי רזוס, בני שבועיים, ונתן להם לפתור בעייה של פתיחה של מנעול פשוט.
הקופים, לאחר זמן מה, הצליחו לפתור את הבעיה, כלומר לפתוח את ״המנעול״ . פתיחת המנעול לא זיכתה אותם בשום תגמול (גילוי חיבה, מזון וכו׳) אותם קופים גילו עניין ושיפרו את מומחיותם במשך שבועיים תוך כדי קיצור זמן משמעותי בפתרון הבעיה ללא כל תגמול.
בניסיון לשפר את התוצאה ניסו לתת לקופים תגמול מזון קטן כל אימת שהצליחו לפתור את החידה, אולם להפתעת החוקרים, התגמול לא שיפר ולא קיצר את זמן הפתרון של החידה. "הכנסת מזון לניסוי הנוכחי," כתב הארלו, "פגעה בביצועים, תופעה שאינה מופיעה בספרות המקצועית."

חידת ״המנעול״ בניסוי של הארלו

תוצאה דומה נצפתה בניסוי מאוחר יותר עם קופים שעירים פחות – בני אדם.
בשנת 1969, ערך אדוארד דיסי, ניסוי עם סטודנטים. בעיית המנעול הומרה הפעם לתצריף (״פאזל) תלת ממדי הקרוי קוביית סומה. הסטודנטים היו אמורים לפתור חידות באמצעות הפאזל הזה. הסטודנטים חולקו לקבוצות בהן ניתנו תגמולים וכאלה שלא קיבלו תגמולים על הפתרון. דיסי הכניס משתנה נוסף למשוואה – אמצעי הסחת דעת בדמות מגזינים שונים ובינהם ״פליבוי״.
גם אצל דיסי, בניגוד להשערות המקובלות, חברי הקבוצה שלא קיבלה תגמול כספי על ביצועיה, גילו עניין גדול יותר והצליחו יותר בפתרון הבעיות.
דיסי גילה שנראה כי המוטיבציה האנושית פועלת לפי חוקים המנוגדים למה שרוב האנשים והמדענים האמינו בו. "כשנעשה שימוש בכסף כתגמול חיצוני עבור פעילות מסוימת, הנבדקים מאבדים את העניין הפנימי שהיה להם בפעילות," 

רכיבי התצריף התלת-ממדי – קוביית סומה ששימשו בניסוי דיסי.

במהלך עשרות השנים הבאות נערכו עוד ניסויים רבים באוכלוסיות שונות במקומות שונים בעולם. המסקנה שחוזרת על עצמה בכל אחד מהניסויים אלה היא שיש בעייתיות מסוימת בתגמול: תגמול יכול להעניק תמריץ לטווח הקצר – כמו שמנַת קפאין מחזיקה אותנו ערניים למשך כמה שעות נוספות, אבל ההשפעה חולפת – וגרוע מכך, הוא עלול להפחית את המוטיבציה להמשיך בפרויקט בטווח הארוך.
אם כך, נשאלת השאלה: מה מניע בני אדם לפעולה? מהם מרכיבי המוטיבציה?
דניאל פינק מתאר בספרו שלושה מרכיבים עיקריים:

• אוטונומיה
• מומחיות
• תכלית

אוטונומיה – היא היכולת של הפרט לבחור בעצמו במה יעסוק, או כיצד ינהל את חייו.
מומחיות – היכולת של הפרט להתמחות בעשייה, בין אם לשפר את הנגינה של קטע מוסיקלי, ביצוע בספורט או יכולת אמנותית.
תכלית – או במומחי ברנינגמן / מידברן – התעלות, היא היכולת של הפרט להרגיש שהוא חלק ממשהו גדול מאוד.

אירועי ברנינגמן ומידברן מהווים מגרשי משחקים נפלאים לשלושת מרכיבי המוטיבציה לעיל.
הפרט יכול לבחור מה הוא רוצה לעשות: התנדבות באחת או יותר מעשרות מחלקות הפקה, עשיית אמנות או כל השתתפות אחרת.
כל משתתף יכול להשתפר ולהציג מומחיות במגוון אינסופי של תחומים
הרגשת ההתעלות היא חלק מובנה מהאירוע שכל אחד מהמשתתפים בו הוא חלק אינטגרלי ממנו – הוא חלק ממשהו גדול, גדול באמת!

הדרקטור – מידברן 2018 צילום – עדן אוריון

עקרונות אלו פועלים גם מחוץ לאירועי ברנינגמן ומידברן.
תרבות ה״קוד הפתוח״ ברובה מבוססת על אותם מרכיבי מוטיבציה, והתוצאה שלה היא תוכנות שמניעות את רוב הגלגלים הגדולים של עולם התוכנה העכשווי. ישנן מספר חברות המאפשרות לעובדיהן אוטונומיה חלקית ובמקרים נדירים מלאה, עם אפשרות התמחות. הרגשת התכלית וההתעלות היא כבר מזמן נחלתן של חברות הי-טק רבות.

חשוב לזכור כי מרכיבי המוטיבציה פועלים רק במידה והפרט אינו נמצא במצב של חוסר כגון: רעב או עוני.