לפני שתכנסו לחנות…
אם אתם קוראים שורות אלה, כנראה שאתם משתעשעים ברעיון של רכישת טלסקופ. לפני שתיגשו לחנות, עצרו!
בואו לתצפית אסטרונומית אמיתית. תצפיות כאלה מתקיימות אחת לחודש לפחות במקומות שונים בארץ (המקום המועדף הוא מכתש רמון). בתצפיות מגיעים בעלי טלסקופים שונים מגוונים, יקרים, ויקרים יותר. בעלי הטלסקופים , ייתנו ויסבירו עד אין קץ, יש כאלה שאפילו יתחננו, שתסתכלו דרך הטלסקופים שלהם בשמיים. כך תדעו ממקור ראשון על מה ולמה כל המהומה, ואולי בכלל לא תתלהבו… (קשה להניח).
מידע על התצפיות מופיע בפורומים העוסקים באסטרונומיה באינטרנט. רשימה מפורטת נמצאת בסוף הכתבה.

שביל החלב כפי שנראה בעת תצפית מדברית מבעד לעדשת מצלמתו של John Gleason n

רק לאחר שביליתם בתצפית והתרשמתם מעט, קחו נשימה עמוקה, ושאלו את עצמכם את השאלות הבאות:

1. מדוע אתם רוצים לרכוש טלסקופ?
האם הטלסקופ מיועד להעניק חוויה לימודית לילד?, או שאולי "לתת להם (לילדים) לנסות, ונראה מה יהיה". יכול להיות שאתם (הבוגרים), מעוניינים לפתח תחביב אישי חדש הקשור באסטרונומיה. האם תרצו לצפות בגלקסיות רחוקות, להעמיק במכתשי הירח או שבסך הכל רציתם עוד אמצעי צפייה בליקוי הירח הקרב ובא עליכם לטובה? או לא נספר לאף אחד, רציתם להציץ בחלון השכנים ממול…
אם השימוש שלכם בטלסקופ תלוי באירוע מזדמן, רכשו משקפת. משקפת טובה תעניק לכם הנאה רבה יותר מטלסקופ בקטרים דומים, ובוודאי תעלה לכם פחות.
לעומת זאת, אם אתם או הזאטוט מגלים עניין רציני באסטרונומיה, כדאי לשקול השקעה ורכישה של טלסקופ טוב מאשר קניית טלסקופ זול שיוציא את מעמנו העניין האסטרונומי במהרה. שם המשחק בטלסקופים – אופטיקה טובה. ואופטיקה טובה – עולה כסף.
2. כמה אתם מתכוננים להוציא על רכישה שכזו?
תשובה לשאלה זו תפזר את מרבית הערפל סביב ההחלטה. טלסקופ טוב למתחילים עולה בין 250$ ל-600$ (יש להכפיל ב-8 כדי לקבל מחיר הולם בשקלים הכולל הוצאות משלוח, ומיסים). ככל שההשקעה גדלה, כך ניתן לרכוש טלסקופים משוכללים יותר , אולם ההנאה לא בהכרח תגדל בהתאם. אם הוצאתם סכום גדול על טלסקופ משוכלל שהתפעול שלו מסובך, ישנו סיכוי סביר שלא תרבו להשתמש בו. חשבו על כך שהטלסקופ שאתם רוכשים צריך ללכת אתכם ולא להגביל אתכם עד כדי כך שתגיעו לחרטה.
3. מה תעשו עם הטלסקופ שתרכשו?
אם חשקתם בצפייה בכוכבי לכת, טבעות שבתאי, ועצמי שמיים עמוקים כגון צבירי כוכבים, ערפיליות וגלקסיות, אזי שם המשחק הוא "כושר איסוף אור" או במילים אחרות קוטר העדשה או המראה של הטלסקופ. ובמקרים האלו ניתן לומר בפרוש – הגודל (הקוטר) קובע! אל דאגה, הנושא יוסבר בפירוט בהמשך. אל תתפתו לרכוש טלסקופים המתהדרים בכושר ההגדלה שלהם. עד כמה שזה נשמע מוזר (לעושים את צעדיהם הראשונים בתחום) זו היא התכונה הפחות חשובה. התכונה החשובה באמת בטלסקופים (המיועדים לתצפית אסטרונומית) היא כושר איסוף האור שלהם. וככל שטלסקופ יכול לאסוף יותר אור, כלומר קוטר המראה או העדשה שלו גדול יותר, ניתן לראות את התמונות בפירוט רב יותר. לכן, ככלל ראשון: רכשו את הטלסקופ בעל קוטר המראה או העדשה הגדול ביותר שתוכלו להרשות לעצמכם.
4. האם השמיים באזור בו אתם מתגוררים כהים?
במילים אחרות, מהיכן תצפו בטלסקופ רוב הזמן? האם מהעיר המוארת לעייפה? מן הפרוורים או שאולי התמזל מזלכם ואתם גרים במקומות מרוחקים וחשוכים. אם התשובה השלישית היא הנכונה, או שאתם מתכוננים לנסוע פעמים רבות למקומות חשוכים דיים, השקיעו את כספכם במראה/עדשה גדולה ככל האפשר. הפטנטים האחרים כגון מערכות הנעה ממוחשבות, ועיניות יקרות יותר, יוכלו להמתין. ההנאה מובטחת בכל מקרה.
5. עד כמה אסטרונומיה מעניינת אתכם?
זו שאלה קשה יחסית לאלו העושים את צעדיהם הראשונים בתחום. ניתן אולי לבדוק את רמת ההתעניינות במענה על מספר שאלות כגון: האם אתם יודעים לזהות את קבוצות הכוכבים הראשיות (העגלה הגדולה, אוריון, ברבור)? האם ידועים לכם מיקומן של הפלנטות בשמיים, האם אתם עוקבים אחר תגליות אסטרונומיות חדשות לבקרים? האם תתעוררו ותצאו מהחמימות של השמיכות בשעת שחר מוקדמת, בבוקר חורפי קר, רק כדי לראות למשך דקה או שתיים שביט או לווין חולף? האם יש ברשותכם ספר או יותר העוסקים באסטרונומיה? האם אתם עושים שימוש בתוכנה אסטרונומית כלשהי? האם בדפדפן האינטרנט שלכם ישנם קישורים העוסקים בתחום?
אין צורך או חובה, לענות על כל השאלות בחיוב, אולם ככל שמספר התשובות החיוביות רב יותר כך גם ההתעניינות שלכם בנושא רבה יותר. טלסקופ לא חייב להגביר את ההתעניינות שלכם בתחום. ישנם אסטרונומים רבים בעלי תארים אקדמאים גבוהים שלא הציצו בטלסקופ מעודם. ישנם חובבים רבים המסתפקים בצפייה בעין בלתי מצוידת, או בעזרת משקפת בלבד, רק כדי לעקוב אחר מהלך השמים בעונות השנה. כמובן שאם ישנו טלסקופ בנמצא, תמיד כיף להסתכל דרכו בפרט כזה או אחר.

אם עניתם לעצמם על השאלות הנ"ל, אבל עדיין שרויים בערפל, הבה ונמשיך בסקירה קצרה אודות מבנה הטלסקופ הפשוט, סוגי טלסקופים, יתרונותיהם וגם חסרונותיהם.

עגת הטלסקופים
אם הגעתם עד כאן, זהו המקום להסביר כמה מונחים בתחום הטלסקופים שבוודאי יעזרו לכם להגיע להחלטה – איזה טלסקופ לרכוש.

גודל מול הגדלה
אם תלכו לחנויות שאינו מתמחות דווקא במכירה של טלסקופים אסטרונומיים, כגון חנויות צעצועים, או חנויות לציוד מחנאות, קרוב לוודאי שתמצאו שם טלסקופים שעל אריזתם תמונות מרהיבות והכיתוב על האריזה מתהדר ביכולות הגדלה פי מאות ולעיתים אף יותר… נשמע טוב? בדרך כלל המשמעות הפוכה! אל תתפתו לרכוש את המוצרים הללו אם ברצונכם לצפות בשמיים! האכזבה מובטחת!
נתחיל בהגדרת המטרה הראשית של הטלסקופ: איסוף אור.
גרמי השמים הרחוקים, חיוורים מאוד. אם לא נאסוף מהם מספיק אור, לא נוכל להבחין בדבר. ההגדלה, גדולה ככל שתהיה, לא תאפשר לנו לראות משהו, אם לא נאסוף מספיק אור. ולכן, המסקנה הראשונית היא שקוטר העדשה (עצמית- Aperture) , או המראה, הוא שקובע כמה אור נאסף על ידי הטלסקופ.
לכל טלסקופ ישנה עדשה או מראה ראשית המשמשת לאיסוף אור. עדשה זו נקראת לעיתים עצמית ובלעז – אובייקטיב. קוטר המראה או העדשה הוא המפתח לעולם הטלסקופים. הגודל – קובע! כושר איסוף האור נמצע ביחס ריבועי לקוטר המראה/עדשה. כלומר טלסקופ בעל מראה בקוטר 8 אינטש (כ-20 ס"מ) יאסוף פי ארבע יותר אור מטלסקופ בעל מראה/עדשה בקוטר 4אינטש (כ-10 ס"מ).
בהמשך נגדיר כי אינטש יסומן בסימון המקובל ".
הסימון 1" משמעו אינטש בודד כלומר 2.54 ס"מ.
כושר איסוף האור יחסי לשטח המראה/עדשה. כושר איסוף האור מתבטא גם ביכולת שלנו לראות עצמי שמיים חיוורים יותר. טלסקופ 8" יוכל לראות עצמים בבהירות (מגניטודה) 14, שהם כ-300,000 פעם חיוורים יותר מן הכוכבים שאנו רואים בעין בלתי מצוידת (מגניטודה 6). גם טלסקופ קטן ואף משקפת, יאפשרו לראות יותר כוכבים מאשר העין הבלתי מצוידת.

הפרדה = פרטים = מידע
כאשר אוספים יותר אור ניתן לתרגם זאת לתמונה מפורטת יותר, כלומר תמונה שיש בה יותר מידע. זהו הפרוש של המילה – הפרדה או רזולוציה בלעז. וכך, טלסקופ בעל מפתח (קוטר עדשה/מראה) של 8" יפריד פי שניים מטלסקופ של 4 ". באופן מעשי, הכוונה ליכולת ההפרדה של שני עצמים שמימיים רחוקים הנראים כאילו הם אחד. זהו ערך תיאורטי לחלוטין, אך היכולת להפריד , כוכבים כפולים רחוקים לדוגמא, נותנת אומדן זהיר על יכולתו האופטית של טלסקופ מסוים.
אם נמשיך בהשוואה בין טלסקופ 4" ל-8" נראה כי טלסקופ 4" יכול , באופן תיאורטי, להפריד שני כוכבים שהמרחק ביניהם הוא 1.2 שניות קשת. (שניית קשת היא זווית קטנה מאוד (1/3600 של מעלה, ובמעגל ישנן 360 מעלות) או היכולת לראות מטבע של עשר אגורות ממרחק של 4.8 ק"מ.
טלסקופ 8" לעומת זאת יוכל להפריד , באופן תיאורטי, כוכב כפול בקשת קטנה יותר 0.6 שניית קשת. כל זאת באופן תיאורטי. יש כמובן לקחת בחשבון אובך אטמוספרי וזרמי אוויר חם.
בתנאים אידיאליים על פני כדור הארץ, ההפרדה הטובה ביותר בה ניתן לצפות, היא הפרדה של 1 שניית קשת.

אורך מוקד ויחס מוקד
אורך מוקד (מרחק פוקאלי) הוא המרחק שהאור עושה מן העדשה או המראה עד לנקודת המיקוד שבו הוא מתלכד עם שאר קרני האור שנאספו.
אורך המוקד בטלסקופים נמדד בדרך כלל בתחום שבין 400 מ"מ ל 3000 מ"מ (3 מטר). ככל שאורך המוקד גדול יותר, כך הדמות שתהיה בנקודת המיקוד גדולה יותר.
ניתן להסתכל על זה כמו על מקרן שקופיות המקרין שקופית על מסך. ככל שנרחיק את מקרן השקופיות מן המסך, (נגדיל את אורך המוקד) אזי התמונה על המסך תגדל ויחד עם זאת תועם .
יחס מוקד הוא היחס בין אורך המוקד לבין קוטר המראה/עדשה שלו.
טלסקופ בעל מראה של 8" ואורך מוקד של 48 " יהיה לכן בעל יחס מוקד של 6 (48/8=6) נהוג לסמן זאת כך: f/6.
בדרך כלל הנתונים של טלסקופים ניתנים על פי קוטר העדשות ויחס המוקד שלהם משהו כמו: 10" f/5 שכוונתו טלסקופ בעל מראה בקוטר 10" ואורך מוקד של 50" (שהם כ 127 ס"מ) (כך ניתן להסיק על גודלו הפיסי של הטלסקופ.
כזכור בדוגמה עם מקרן שקופיות, ככל שנרחיק את המקרן מהקיר, והתמונה תגדל, היא גם תעומעם, כלומר תהיה חיוורת יותר. הדבר נובע מכך שכמות האור הכוללת נשארה קבועה, אולם השטח של התמונה גדל ולפיכך כמות האור ליחידת שטח קטנה – והתוצאה תמונה חיוורת יותר. הוא הדין באורך מוקד בטלסקופים: ככל שיארך כך התמונה המתקבלת בעינית תהיה עמומה יותר. יחסי אורך מוקד ארוכים הם f/9 ומעלה.
מכאן שאם ברצוננו לצפות בפרטים על הירח וכוכבי לכת, שאורם רב יחסית, נעדיף טלסקופ עם יחס מוקד גדול. לעומת זאת אם ברצוננו לצפות בגרמי שמיים עמוקים וחיוורים כגון גלקסיות, נעדיף טלסקופ עם יחס מוקד קטן יותר.

שובר, מחזיר וקטדיאופטרי
הדרך בה נאסף האור בין אם על ידי עדשה, או מראה או שילוב של עדשות ומראות, מהווה את המפתח לצורתו של הטלסקופ.
• טלסקופ המבוסס על עדשה נקרא טלסקופ שובר-אור או רפרקטור (Refractor) .
• טלסקופ המבוסס על מראה נקרא טלסקופ מחזיר-אור או רפלקטור (Reflector)
• טלסקופ המבוסס על שילוב של עדשות ומראות נקרא קטדיאופרי (Catadioptric)

כל הטלסקופים מהווים בעצם וריאציות שונות על אותו נושא עוד מימי גלילאו:

ציורים סכמאטיים של שלושת סוגי הטלסקופים הראשיים: שובר, מחזיר וקטדיאופטרי.

טלסקופ שובר-אור – רפרקטור:
עדשה ראשית, הנמצאת בתחילתו של צינור, אוספת את האור ומרכזת אותו בנקודת המוקד לקראת סופו, בצידו השני של הצינור, שם ממוקמת העינית, דרכה מסתכלים. טלסקופים שוברים טובים (וגם יקרים) נהנים מיתרון של תמונות חדות להפליא עם ניגודיות והפרדה מצוינת, כלומר מאפשרים להבחין בפרטים בקלות.

טלסקופ שובר מעולה. ניתן לראות כי העינית מחוברת דרך מתאם המטה את התמונה כלפי מעלה, כדי להקל את הצפייה.

טלסקופ מחזיר-אור – רפלקטור
נבנה לראשונה על ידי סיר אייזיק ניוטון בשנת 1668. לעיתים נקראים טלסקופים מחזירים – טלסקופים ניוטוניים.
מאז המצאתו של הטלסקופ הניוטוני, נבנו אין ספור של דגמים של טלסקופים מחזירים קטנים וענקיים. הטלסקופ המחזיר הוא הפופולארי בין החובבים. ניתן תמורת סכום סביר לרכוש טלסקופ מחזיר, לשנים ארוכות של הנאה אסטרונומית.
הטלסקופ המחזיר מורכב ממראה קעורה, המוצבת בתחתיתו של צינור. המראה אוספת את האור החודר לצינור ומרכזת אותו לנקודה הנמצאת בקצהו העליון. בקצה העליון נמצאת מראה שנייה (משנית) הממוקמת כך שהיא מטה את הקרניים המרוכזות לצידו של הצינור, שם ממוקמת העינית. טלסקופ ניוטוני מפיק תמונות מדויקות מבחינת צבע. מחיריהם זולים יותר מאשר שוברים ובדרך כלל ניתן לרכוש טלסקופ 8" ניוטוני במחיר של 4" שובר-אור.

הטלסקופ המחזיר המקורי של סיר אייזק ניוטון

טלסקופ הקטדיאופרי
הטלסקופ הקטדיאופרי מנסה לשלב בין שני העולמות של הטלסקופ שובר והטלסקופ המחזיר. הדגם הנפוץ ביותר מסוג זה נקרא טלסקופ שמידט-קסגריאן – Schmidt-Cassegrain או בקיצור SCT.
טלסקופ שכזה בנוי מעדשה מתקנת הנמצאת בצידו האחד של הצינור, האור העובר דרך העדשה המתקנת, מגיע למראה קעורה (כדורית) וחוזר ממנה אל מראה משנית המורכבת במרכז העדשה המתקנת. האור חוזר מהמראה המשנית ועובר דרך חור הנמצא במרכז המראה הראשית אל נקודת המוקד ואל העינית.
מהלך האור בין העדשה והמראות, מאשר לייצר טלסקופ בעל אורך מוקד ארוך כפליים מאורך הצינור. וכך אנו מקבלים טלסקופ קטן ונייד יחסית לקוטר המראה ואורך המוקד. טלסקופים מסוג זה נותנים תמונות באיכות מצוינת.

טלסקופ קטדיאופטרי בשילוב שלט/מחשב. ניתן לחבר מצלמה לטלסקופ שכזה בקלות יחסית.

אז במה לבחור?

אם ננקוט בפרפראזה על דבריו של ג'ורג' אורוול, נאמר כי: כל הטלסקופים נולדו שווים, אבל כמה מהם שווים יותר.
ההחלטה, איזה טלסקופ לרכוש היא, כמו הרבה דברים אחרים בחיים, התפשרות בין הרצוי למצוי.
החלטה נכונה תעניק לכם שעות רבות של הנאה, החלטה שגויה תעניק לכם במקרה הטוב, קולב בגדים וכובעים יקר.

טלסקופים שוברים – זכוכית = כסף
לטלסקופים שוברים שני חסרונות. הזולים שבהם, אלה הנקנים בחנויות מחנאות וכד' בקוטר של 60 מ"מ או פחות לא ראויים לצפייה, ואילו הגדולים שבהם, 90 מ"מ ומעלה, יקרים בטירוף. זו נקודה שחשוב להבהיר שוב ושוב: אופטיקה טובה עולה כסף. ובמיוחד כשמדובר בטלסקופים שוברים. מחיריהם של הרפרקטורים יקרים משום שהיצרנים משקיעים את מיטב הטכנולוגיה בניסיון להתגבר על החיסרון הבסיסי שלהם – עוותי הצבע, או כפי שנקראים בלעז – האברציה הכרומאטית.
הרפרקטורים הראשונים הכילו עדשה אחת בקדמת הצינור שלהם. כאשר האור עובר דרך העדשה , הוא נשבר (בדומה למנסרה) וכל צבע מגיע לנקודת מיקוד שונה במקצת. התוצאה נראית כאשר מסתכלים דרך העינית בכך שהכוכבים שאמורים להיראות כראשי סיכה, נראים כשהם מוקפים במעין טבעת צבעים מרצדת. באמצע המאה ה18, בוני הטלסקופים מצאו פתרון חלקי לבעיה בדמות עדשה המורכבת משני חלקים העשויים סוגים שונים של זכוכית. טלסקופים הבנויים בשיטה זו נקראים טלסקופים א-כרומטיים – achromatic.
כיום ישנם יצרני טלסקופים הבונים את העדשה משלוש ולעיתים אף מארבע אלמנטים שונים כדי להקטין את האברציה הכרומטית עד למינימום. טלסקופים אלה נקראים אפו-כרומטיים – apochromat refractors. ישנה אפשרות נוספת והיא להשתמש בעדשה בעלת שני חלקים שאחד מהם עשוי מחומר הנקרא קלציום-פלואוריט (fluoro-phosphate crystal ) , טלסקופים אלו נקראים fluorite apochromats.
כאמור, מחיריהם של טלסקופים אלו במיוחד האפו-כרומטיים, גבוהים מאוד, ויכולים להגיע בקלות לאלפי דולרים לטלסקופ בקוטר של 100 מ"מ.
את כל הדיבורים השליליים הללו ניתן לאזן בעובדה שהתמונות המתקבלות מרפרקטור טוב – אין שני להן. אלו הם הטלסקופים המושלמים לצפייה בירח ובפלנטות. גם הצפייה בכוכבים כפולים מהווה הנאה גדולה.
בימינו גם הטלסקופים הא-כרומטיים נותנים תמורה טובה מאוד בעבור הכסף וניתן לקבל איתם תמונות טובות מאוד במחצית המחיר של אפו-כרומטיים.

טלסקופים מחזירי-אור (ניוטונים) –תמורה בעד האגרה
אם הבנתם ששובר אור בקוטר 5" (כ-4000$) , מעט יקר עבורכם, כדאי לשקול את אופציית הטלסקופ הניוטוני (מחזיר-אור). טלסקופ ניוטוני נחשב בדרך כלל כבחירה הטובה ביותר עבור צופה מתחיל. ראשית ביחס מחיר לקוטר מראה, הם נותנים את התמורה הטובה ביותר. גם הרבה יותר קל לייצרם (ואף לבנותם בבנייה עצמית). ישנו מגוון עצום של צורות שונות ומשונות לטלסקופים ניוטוניים. ובעניין האברציה הכרומטית – תנוח דעתכם, האור לא עובר דרך זכוכית ולכן אינו נשבר וכתוצאה מכך מתקבלת תמונה נקייה מעיוותי צבע.
חולשתו של הטלסקופ הניוטוני נובעת מצורת ליטוש המראה. המראה מלוטשת בצורה קעורה – פרבולית. לקצוות המראה מרחק פוקאלי שונה במעט מזה שבמרכז המראה ולכן, בתמונה שמתקבלת, הכוכבים שנמצאים בשולי השדה נראים מרוחים מעט. התופעה בולטת יותר בטלסקופים בעלי יחס מוקד קצר מ-4.5. אברציה זו נקראת קומה – Coma.
מלטשי מראות מקצועיים מצליחים להקטין את הקומה למינימום אך קשה מאוד להעלימה.
אולם אם העצם שלכם ממוקם וחד במרכז שדה הראייה למי בעצם איכפת מה קורה בשוליים?
הטלסקופ המקובל ביותר עבור אלה העושים את צעדיהם הראשונים בתחום הוא טלסקופ במפתח 8" או 10", הבנוי על על כן בשיטה הדובסונית. שיטה זו נקראת על שמו של ממציאה ג'והן דובסון, שהמציא אותה בתחילת שנות השבעים. הכן הדובסוני בנוי כך שניתן לצודד את הטלסקופ ולהגביהו, בדומה לקנה תותח. במחיר נמוך יחסית כ-500$ ניתן לרכוש היום טלסקופ ניוטוני במפתח 10" שאוסף כמות נאה של אור ומפיק מראות מרשימים של שמים עמוקים. דובסוני במפתח 4" עד 6" יעלה כ-250$ עד 400$. כשבריר המחיר מטלסקופ שובר בקטרים דומים. כדאי לדעת כי בעלי טלסקופים ניוטונים נדרשים לפעמים לכוון את המקבילות של המראות בטלסקופים שלהם. פעולה זו נקראת קולימציה – Collimation.

טלסקופ דובסוני בבניה עצמית. ניתן לבנות בקלות יחסית טלסקופים בעלי מפתח גדול ואיכות אופטית מצוינת במחיר שווה לכל נפש

גם וגם – טלסקופ קטדיאופטרי
נכון שהשם קצת שובר את השיניים, אבל כל מה שצריך לזכור, כאמור לעיל, שמדובר בטלסקופ שמשלב מראות ועדשה כדי ללכוד את האור. הדגם הנפוץ נקרא שמידט-קסגריאן או בקיצור SCT.
טלסקופים אלה ניידים, קומפקטיים יחסית לקוטרם, וזולים יותר משוברים בקטרים קטנים בהרבה, אם כי יקרים מטלסקופים ניוטוניים. השילוב של עדשה מתקנת ומראות מבטיח תמונה נקייה מעיוותי צבע (אברציות כרומטיות) ועיוותים בשולי שדה הראיה. מכיוון שמסלול האור מקופל בטלסקופ שכזה פעמיים, מקבלים טלסקופ עם אורך שדה גדול במחצית מגודלו אילו היה ניוטוני. בדרך כלל אורכם של טלסקופים כאלה הוא כפליים מקוטרם החיצוני. וכך, טלסקופים אלה מאפשרים לראות פרטים על הירח ועל פלנטות, כוכבים כפולים וכן, עצמי שמיים עמוקים בהירים.
חסידי הטלסקופים הקטדיאופרים ממליצים עליהם לצילום אסטרונומי. ובאמת קל יחסית לחבר מצלמה לעינית הממוקמת בצידו האחורי של הטלסקופ. הכנים עליהם טלסקופים מעין אלה מורכבים בדרך כלל, מצוידים המערכת מנועים המאפשרת עקיבה אחר גרמי שמים עת צילום בחשיפה ארוכה. כיום מרבית הדגמים מצוידים אפילו במחשב במסוגל , לאחר איפוס פשוט, לאתר עשרות אלפי גרמי שמיים ולעקוב אחריהם באופן אוטומטי. בקצה העליון של טלסקופים מסוג זה, ניתן למצוא כאלה המצוידים במערכת GPS העושה גם את עבודת האיפוס קלה הרבה יותר וכך גם את העקיבה למדויקת פי כמה.
מגבלותיהם של הטלסקופים הקטדיאופטרים נוגעות בעיקר למחיריהם. מעל קטרים של 8" מחיריהם מאמירים לאלפי דולרים. ומחירו של SCT בקוטר 11" או 12" יכול להגיע בקלות ל-3000$ עד 4500$.
המראה המשנית בטלסקופים אלה היא בקוטר של עד שליש מקוטר המראה הראשית, דבר הגורם להפחתה קטנה בניגודיות בתמונה, העדשה המתקנת, הנמצאת בקדמת הצינור, רגישה מאוד לטל, ולכן יש לצייד אותם במגיני טל (מעין הארכות לצינור). המראות המשניות נזקקות לעיתים לכיול מקבילות (קולימציה) , אם כי ניתן לתקן זאת בקלות יחסית (אחרי שלומדים איך). טלסקופים אלה מגיעים עם יחס מוקד ארוך בדרך כלל f/10 או יותר. כדי לראות עצמי שמיים גדולים (כגון נבולות וצבירים פתוחים) התופסים יותר משדה הראייה של הטלסקופ, נדרשים לרכוש רכיב נוסף – – מקטין אורך מוקד או בלעז פוקל רדיוסר – Focal Reducer . זוהי עדשה המורכבת לפני העינית ומקטינה את יחס המוקד מ-f/10 ל-f/6.
פרט נוסף שכדאי לזכור הוא, שטלסקופים מסוג שה בקטרים שמעל 8" כבדים מאוד ועל סף גבול היכולת של בן אדם בודד (שלא סיים מסלול בסיירת) להרכיבם.
טלסקופים קטדיאופטריים נותנים את היתרונות של טלסקופים שוברים ומחזירים. יחד עם מגבלותיהם, הם נחשבים לנפוצים ביותר אצל צלמים אסטרונומיים ומאפשרים להגיע לתוצאות טובות מאוד.
ישנו סוג מסוים של טלסקופים קטדיאופטריים הנקרא מקסוטוב-קסגריאן – Maksutov-Cassegrain. בטלסקופים אלו העדשה המתקנת שונה במעט. העדשה עבה יותר, וקעורה. התמונה המתקבלת באמצעות טלסקופים אלו חדה יותר בעיקר בתצפית על פלנטות וירח.
כמובן שעקב משקלה של העדשה המתקנת משקלם של טלסקופים אלה גדול יותר מ-SCT רגיל.

טלסקופ Questar מסוג מקסוטוב, נחשב לאגדה בזכות האיכויות האופטית והמכאנית ללא מתחרים.

תוספות
אם חשבתם שבזאת נגמרו תלאות ההחלטה, טעיתם. משום שבדרך כלל יחד עם הטלסקופ נרכשים עוד כמה אביזרים הכרחיים לתצפית, אל תכניסו עדיין את הארנקים לכיס.

כן וחצובה
קרוב לוודאי שהטלסקופ הראשון שתרכשו יהיה מצויד בחצובה כחלק מחבילת מחירו. בין אם יהיה זה טלסקופ ניוטוני/דובסוני, או שמידט-קסגריאן מתוצרת ידועה. אולם ראוי להקדיש מספר מילים לנושא החצובות היות ואיכות הצפייה תלויה במידה רבה גם באיכות החצובה עליה נשען הטלסקופ.
באופן כללי ניתן לומר כי ישנם שני סוגי חצובות וכנים לטלסקופ: כן המאפשר צידוד והגבהה (בדומה לתותח בטנק) וכן משווני.
כן המאפשר צידוד והגבהה הוא פשוט יחסית, מחירו בהתאם, והוא גם קל יותר לשימוש. טלסקופים דובסוניים (ניוטוניים) מגיעים על כן מסוג זה. ניתן לסובבו לכל כוון, ולהגביה את זווית הטלסקופ ממאוזן ועד למאונך. בצורה זו מכסים את כל כיפת השמיים.
הכן המשווני פועל בצורה דומה אם כי מיקום הצירים שלו שונה:
הציר הראשי בנוי כך שהוא פונה לכוון כוכב הצפון. בצורה זו הוא מקביל לציר הסיבוב של כדור הארץ.
הציר השני (הקרוי גם ציר הנטייה) , בנוי בניצב לציר הראשי. לאחר שמכוונים את הטלסקופ לכוכב מסוים. ניתן לעקוב אחרי מהלכו בשמיים (בעקבות סיבוב כדור הארץ) רק על ידי סיבוב הציר הראשי. ישנם כנים משווניים המצוידים במנוע מיוחד המסובב את הציר הראשי סיבוב שלם ביממה, ובכך מסוגלים לעקוב באופן אוטומטי אחר מהלך השמיים בלילה.
כנים אלה הכרחיים בעת צילום אסטרונומי בחשיפות ארוכות. מחירו של כן משווני ממונע , המתאים לצילום אסטרונמי יכול להגיע בקלות למאות ואלפים רבים של דולרים. כך שבשלב ראשון ניתן לדלג מעל משוכה זו.
טלסקופים מסוג שמידט-קסגריאן מגיעים לרוב, כשהם מורכבים על כן צידוד הגבהה ממונע בצורת מזלג. כן זה ניתן להסבה בקלות לכן משווני על ידי הרכבתו על מעמד הנתון הזווית הנטייה של ציר הסיבוב של כדור הארץ בהתאם למקום המגורים. מתקן כזה נקרא Wedge ומומלץ מאוד לאלה המעוניינים לעסוק בצילום אסטרונומי.
רובה של הכנים (למעט הטלסקופים הדובסוניים) ממוקם על גבי חצובה. כאמור, מרבית הטלסקופים הנמכרים כיום כוללים חצובה מתאימה כחלק מחבילת מחירם. אולם אם יש ברצונכם לרכוש כל רכיב בנפרד, אל תתפשרו על חצובה זולה וקלה. הצפייה בטלסקופ הממוקם על חצובה שאינה יציבה מספיק הופכת עד מהרה לסיוט. גם כאן, הגודל (ובעיקר המשקל) קובע. ישנם חובבים רבים המגדילים את משקל רגלי החצובות כדי להוסיף להן יציבות.

טלסקופ ניוטוני על כן משווני

בקרה ממוחשבת
ישנם היום טלסקופים רבים המגיעים עם מחשב או אופציית חיבור למחשב אישי. במחשב, מעין שלט רחוק, מאוכסנים נתונים על אלפים רבים של גרמי שמיים. באמצעות המחשב ניתן להגיע אל גרמי השמיים בקלות יחסית ללא צורך באטלס או בלימוד מעמיק של השמיים. חלקם של הטלסקופים מגיעים עם המחשב ובחלקם האחר המחשב הוא אופציה.
בנקודה זו אספר מעט מניסיוני האישי:
הטלסקופ הראשון שרכשתי כלל מחשב שכזה. ובאמת באמצעותו הגעתי לראות גרמי שמיים רבים, בקלות רבה. אולם לא למדתי להכיר את השמיים בעצמי. והמרכיב העיקרי בלילות של תצפית – הציד העצמי של גרמי השמים הלך לאיבוד.
ישנן מספר לא מבוטל של תוכנות מחשב , חלקן חופשיות, במאפשרות שליטה בטלסקופים ממונעים, באמצעות מחשב.

טלסקופ SCT מורכב על כן מסוג Wedge המאפשר כנון משווני וכן חיבור למחשב. לטלסקופ מחוברת מצלמת CCD לצילומי שמיים עמוקים בחשיפות ארוכות.

עיניות
העינית היא החלק הבא במגע הקרוב ביותר עם העין הצופה. איכות התמונה שתתקבל תלויה אם כך רבות באיכות העינית. מרבית הטלסקופים הראויים, מגיעים עם עינית אחת הכלולה במחירם. ישנם כאל המגיעים עם מספר עיניות אך איכותן (בהנחה כי מחירן זניח ביחס לטלסקופ) נחותה בדרך כלל.
בדומה למבנה האופטי של הטלסקופ, גם העיניות נמדדות על פי אורך המוקד שלהם. אורך המוקד נמדד בעיניות במילימטרים. ככל שאורך המוקד של העינית גדול יותר, כך ההגדלה שתתקבל קטנה יותר, ולהיפך. ככל שאורך המוקד של העינית קטן יותר, כך ההגדלה גדולה יותר. ההגדלה היא המנה בין אורך המוקד של המראה או העדשה הראשית בטלסקופ ובין אורך המוקד של העינית. כך לדוגמא, טלסקופ 10" f/5 יהיה בעל אורך מוקד של כ-1250 מ"מ. עינית בעלת אורך מוקד 25 מ"מ תיתן אם כן הגדלה של כ-פי 50. עינית בעלת אורך מוקד 32 מ"מ תתן אם כן, הגדלה קטנה יותר, אך השדה בו נצפה יהיה רחב יותר. כלומר, נוכל לראות גרמי שמיים שתופסים "יותר מקום".
ישנן עיניות בקטרים שונים המותאמות לטלסקופים שונים.
עיניות בקוטר 0.965" מותאמות לטלסקופים פשוטים וזולים. עיניות אלה לא ראויות בדרך כלל לתצפית אסטרונומית. המסקנה – יש להשתדל, לא לרכוש טלסקופ שהעיניות שלו הן בקוטר זה.
עיניות בקוטר 1.25" מותאמות למרבית הטלסקופים ונחשבות לנפוצות ביותר.
ישנן גם עיניות בקוטר 2" . עיניות אלו יקרות בדרך כלל, ויש לוודא כי הטלסקופ יכול להכילן. בדרך כלל, הפוקוסר (מנגנון המיקוד) שמסוגל להכיל עיניות 2" מגיע עם מתאם המאפשר הכנסת עיניות בקוטר 1.25". הצפייה בעינית 2" בטלסקופ טוב – מהווה חוויה שאין שני לה.
העיניות בנויות בדרך כלל ממספר עדשות. מחיר העינית נגזר מאיכותה האופטית. עיניות פשוטות עולות עשרות בודדות של דולרים, בעוד שעיניות מעולות מחירן מרקיע למאות רבות של דולרים.
למתחילים – אין צורך לרכוש מייד את העיניות המשובחות ביותר, אך רצוי גם לא להתפשר על איכות מינימאלית. עיניות כאלה הן מסוג Plossl (פלוצל) ויאפשרו קבלת תמונה טובה למדי. ישנן גם עיניות Super Plossl יקרות מעט יותר, וכמובן שהתמונה המתקבלת בעזרתן טובה יותר. עיניות מעולות (ויקרות מאוד) הן עיניות בתכנונו של אל נגלר Al Nagler . עיניות אלו נותנות תמונה חדה בכל השדה (במרכז ובשוליים).

מבנים סכמאטיים של עיניות שונות. ככל שעינית מורכבת ממספר עדשות גדול יותר – איכותה טובה יותר, וכך גם מחירה

בשלב ראשון כדאי שיהיו ברשותכם שתי עיניות. (בהנחה שהטלסקופ שתרכשו יגיע עם עינית 25 מ"מ) כדאי לרכוש עינית אחת נוספת באורך מוקד 9 מ"מ שתיתן לכם הגדלה טובה למדי. למתקדמים כדאי לרכוש גם עינית רחבת שדה כגון 32 מ"מ, אם כי מחירן של אלה גבוהים בדרך כלל.
עינית מעניינת נוספת היא עדשת הבארלו. עינית זו "מאריכה" את אורך המוקד של הטלסקופ. בכך, הן מאפשרות "להכפיל" את ההגדלה של עינית נתונה. מידות "ההארכה" הן פי 2 או יותר (עד פי-3). עיניות בארלו נכנסות בפוקוסר ועליהן מרכיבים את העינית הרגילה.
איכות התמונה המתקבלת בשימוש בעינית בארלו נמוכה מעט מאשר שימוש בעינית רגילה, אך החיסכון הכספי ניכר.
עיניות הן האביזר החשוב ביותר של הצופים בכוכבים. ובעליהן נוטים לשמור אותם עמם גם אם הם רוכשים או צופים בטלסקופ אחר. העיניות מוחזקות בקופסה מיוחדת ונשמרות כתכשיטים יקרים, ומומלץ לרכוש (או לבנות) קופסת עיניות קטנה לאכסונן הבטוח.

כוונת (Finder) צלב מואר
כוונות אלו, המכונות לעיתים טלרד – Telrad (על שם הכוונת הנפוצה ביותר מסוג זה) מקרינות על זכוכית צלב או כוונת עגולה מוארת. השימוש בכוונות מסוג זה מקל את החיפוש של גרמי שמים בצורה משמעותית. ראשית התמונה – ישרה כלומר לא הפוכה וללא הגדלה כלשהי. שנית ניתן להשוות בקלות רבה בין השמים כפי שהם ובין מפות שמים. ישנן כוונות דומות הנקראות Quick Finder של חב' Rigel, וגם הן מאפשרות פעילות דונה. יתרונן בגובהן היחסי מעל הטלסקופ, כך שניתן להסתכל דרכן בקלות מבלי לשרוט את הפנים.
מחירן של כוונות Telrad או Quick Finder בין 35 ל-50 דולר. מכשירים אלו פועלים על סוללות ואורך חייהן בפעילות נכונה יכול להגיע לחודשים רבים.
ישנם היום הרבה אטלסי שמים המכילים גם סימון לכוונות מסוג זה כדי להקל את האיתור של גרמי שמים.
ישנן כוונות המציגות נקודה אדומה (במקום צלב או עיגולים) , יעילותן נמוכה יותר.

כוונת מסוג טלרד וסימון כוונת להקלה באיתור באטלס שמיים