היה זה משחק ההרכבה Meccano. אני זוכר את הדוד מיכל (הדוד של אימי) מגיע בלילה, אני כבר בפיג׳מה, ונותן לי את החבילה, מעין מגש קל-קר גדול עם החלקים מסודרים בתוכו בסדר סימטרי, וגם את חוברת הדגמים הניתנים להרכבה אתו. התעוררתי מוקדם בבוקר למחרת, ועוד לפני שהלכתי לבית-הספר כבר הרכבתי את הדגם הראשון (מלגזה). אחר כך הגיעו המנופים, והמכונות, מכוניות, תמסורות גלגלי שיניים, ואפילו אלקטרוניקה ברמה בסיסית. כל זאת בגילאים 6-12.

ראשיתו של Meccano ב-1898, כמערכת שנוצרה על ידי פרנק הורנבי וכללה פסי מתכת (פלדה) , צירים גלגלים ברגים ואומים , שאפשרה בניית מודלים פשוטים ומורכבים מאוד. המערכת נרשמה כפטנט ב-1901 וכסימן רשום ב-1907.

מערכת Meccano הפכה עד מהרה למשחק ההרכבה האולטימטיבי. יש האומרים כי חלק ניכר מהתעשיינים, מהנדסי המכונות, וכלל מכונת התעשייה הבריטית, בעיקר במלחמת העולם השנייה, נסמך על ההשראה שקיבלו הילדים שהפכו אחר כך למכונאים ומהנדסים ממשחק ההרכבה המופלא הזה.

כאמור, גם לי אישית המשחק הזה קבע חלק ממסלול חיי. התאהבתי בהרכבה, בברגים, באומים, בגלגלי השיניים, בתמסורות, בריח הפלדה, וברעיון שאפשר להפוך כמעט כל חלום למשהו ממשי ממתכת!

ידעתי מהן מחרטות וכרסומות, תמסורות, מערכות הילוכים, יחסים בגלגלי שיניים, מומנטים והעברת כוחות עשרים שנה לפני שלמדתי קורסים בפרקי מכונות, דינמיקה ומכניקה בטכניון.

חלמתי על תעשיית מתכת בישראל, בחרתי ללמוד בבית ספר מקצועי, ואפילו במסלול אקדמי מתאים.

גם היום, חמישים שנה אחר כך, אני חייב את רוב מיומנויות התכנון והבנייה שיש לי, לאותה קופסה שקיבלתי בלילה ההוא כשהייתי בן שש.

כדי שלא אשכח את כל זה בניתי לי מנורת קריאה מחלקי ה-Meccano של ילדותי.