כעת, לאחר שהפרויקט גמור, אם תשאלו אולי למה בכלל נכנסתי לכל העניין הזה, לא בטוח שתהיה לי תשובה מדויקת.
חלפו להן כשנתיים מאז בניתי את הטלסקופ האחרון (רפליקה מדויקת לטלסקופ של גלילאו), וכשש שנים מאז בניתי את הטלסקופ הגדול האחרון שלי, דובסוני מחזיר בעל מראה בקוטר 10 אינטש .
טלסקופ דובסוני, 10 אינטש על רקע שביל החלב, בורות לוץ, יוני 2009
רפליקה לטלסקופ של גלילאו, נמצאת במצפה הכוכבים ב"טכנודע" גבעת אולגה.
בכל השנים האלה דגדגו לי האצבעות בכל מה שקשור לבניית טלסקופים, רק שלא יכולתי להחליט מה לבנות, האם עוד טלסקופ מחזיר בעל מראה גדולה וכבר יש לי שניים שקיבלתי בעלי מראות של 12 ו-13 אינטש.
בשלב אחר חשבתי אולי לרכוש משומש דובסוני גדול יותר, אולם יום אחד כוון המחשבה שלי השתנה לחלוטין. הפעם אלך על טלסקופ שובר. כזה שנראה כמו טלסקופ ולא כמו פסל מודרני , עם צינור ארוך ועדשה גדולה, וחצובת עץ גדולה כמו פעם.
אולם אבוי, מחיר עדשה א-כרומטית לטלסקופ שכזה , היה מעט גבוה עבורי ועבור הפרויקט כולו , שבשילוב מחירי העץ, מעבר לשנתיים מגורים ברמת-גן ותוספות כלי העבודה הדרושים, הרחיקו אותו לעוד שנתיים מהישג יד.
אבל אז קרו כמה דברים: באופק האינטרנטי הפציעה חברת אופטיקה iStar שהחלה למכור את העדשות הנכספות במחירים קוסמים מאוד. הפורומים העוסקים בבנייה עצמית של טלסקופים גמרו את ההלל על העדשות הללו וגם, מועד החזרה למגורים בקורנית נראה קרוב יותר מתמיד – זה הזמן להתחיל בפרויקט.
תכנון צינור הטלסקופ
התוכניות המקוריות לטלסקופ נלקחו מספרו של Dave Barry – Build your own Telescope. מדובר בטלסקופ שובר בעל מראה בקוטר 6 אינטש (שזה בערך 150 מ"מ) ויחס מוקד 15 , כלומר אורך מוקד של 2250 מ"מ. מכאן-לכאן מדובר בצינור ארוך באורך של כ-2.5 מטר שעומד על חצובה שגובהה כשני מטרים. משהו גדול יותר מכל מה שבניתי בעבר. חברים ששמעו על התוכניות שלי אמרו לי: "אתה מבין שזה משהו שלא תוכל להזיז ולקחת אתך לכל מקום – זה לא ייכנס בבגאז'". הנהנתי , ובפנים עדיין לא הפנמתי את הגודל האמיתי.
בספרי בניית הטלסקופים כתוב, כי הדבר הראשון שי לעשות שיבטיח את בניית הטלסקופ הוא ליצור את המחויבות לבנייה וזה נעשה על ידי הזמנת הרכיבים האופטיים. זו הוצאה כספית שגורמת להתחייבות רגשית להתחיל ולסיים את הפרויקט. אז הזמנתי את העדשה, בשיחת טלפון נרגשת עם צידו השני של האוקיאנוס, העברתי את פרטי כרטיס האשראי וכבור כשבועיים, ניגשתי למשרד הדואר כדי לשחרר את העדשה. כאן גם נפרדתי מהמעשר למשרד האוצר. והבאתי את העדשה לבית. כשפתחתי את האריזה והתרתי את כל הספוגים , הקלקרים וניילוני הפצפצים למיניהם, הבנתי שכאן מדובר במשהו אחר מכל מה שהכרתי. העדשה גדולה, ויחד עם התא שמחזיק אותה, כבר יכולתי לשער את המבנה והגודל של הטלסקופ שיבנה.
העדשה ביום הגעתה
לצורך התכנון השתמשתי בספר המצוין לעיל ובתוכנת השרטוט החינמית של גוגל Sketch up. התוכנה קלה מאוד ללימוד ושימוש ותוך כשני לילות היה בידי תכנון מפורט של צינור הטלסקופ במידות מטריות (בספר הכל באינטשים) כמו גם ההתאמה למידות העץ הנמכרות בישראל.
ב-1 ליולי 2010. חזרנו לגור בקורנית, ישוב קהילתי בגליל, שם יש לי מוסך שמשמש גם כסטודיו-בית מלאכה. ב-4 ליולי (מזל טוב לארה"ב ) התייצבתי בבוקר אצל ספק העץ ורכשתי את העצים הדרושים לבניית החצובה. הספר ממליץ על עץ אלון, אולם מבט מהיר באפשרויות האספקה ובמחירו של מטר מעוקב של עץ אלון, הורידו אותי מהר אל קרקע המציאות והסתפקתי בעץ אורן.
ייצור רגל אחת של החצובה
הקיץ האחרון היה חם. חם מאוד, החם ביותר בשנים האחרונות. התחלתי לעבוד על הטלסקופ בשעות אחר הצהריים המאוחרות, בכל יום אחרי החזרה מהעבודה. אז היה קצת יותר נוח. הרגל הראשונה של החצובה היתה מוכנה בסוף השבוע. שבוע לאחר מכן, היו מוכנות גם שתי הרגליים הנותרות.
שלושת רגלי החצובה מוכנות
את ה"רכזת" – Hub המחזיקה את הרגליים במרומי החצובה, שרטטה רעייתי אורי במיומנות רבה על גבי הלבידים, חלקם נרכשו, חלקם "נאספו" ב"סיורי הפחים" השונים ברחובות חיפה ורמת-גן. כדי לייצב את החצובה נדרשו חלקי צנרת ממתכת ובראשם פלאנג' (המכונה בעברית עוגן) אותו היה צורך לרכוש במיוחד בנתניה, לאחר שחיפושים במספר לא קטן של חנויות בחיפה, במפרץ וברמת גן- העלו חרס. איסוף החלקים הדרושים לבניית החצובה , כולל הברגים המיוחדים ארך עוד כשבועיים וכך באמצע אוגוסט, כבר עמדה לה החצובה לתפארת.
החצובה עומדת לתפארת
יש משהו בבניית דברים שגדולים מכפי מידת האדם שבונה אותם, מעין הרגשת "הגולם קם על יוצרו" ולמרות שזו בסך הכל חצובה דוממת, העמידה לידה כבר נתנה לי הרגשה שונה מהעמידה ליד טלסקופים אחרים קטנים ממני.
חופשת הקיץ השנתית במקום העבודה הוקדשה ברובה לבניית העריסה שתחזיק את צינור הטלסקופ וכמובן צינור הטלסקופ.
בדיקה של יכולת החצובה להחזיק משקל…
הצינור, כיוון שבנוי מעץ בעל חתך ריבועי ובנוי כשלד עם מספר מחיצות לחיזוק ומניעת מעבר קרני אור טועות. בנייתו דורשת דיוק וסבלנות אבל לא ברמה גבוהה מדי ובוודאי לא למעלה מכפי יכולותיו של אדם ממוצע. בירכתיו של הצינור במקום בו יתחברו העיניות והכוונות ישנו מעבר משופע מארבע לשמונה צלעות. סוג של פיסול, שדורש זמן כשבועיים מאמץ, – הרבה עבודת שיוף ידנית וסבלנות. וכך כמה ימים לפני ראש השנה תשע"א, עמד לו הטלסקופ במוסך מוצב על החצובה, במלוא גודלו ומשקלו. כאן צריך להגיד שכדי לייצב את כל הסיפור הזה , יש להניח עוד משקולות במשקל של כ-15 קילוגרם בעריסת הצינור. כאת נשאר לחבר את העדשה, את מתקני העיניות והכוונות השונות ולראות האם כל הסיפור הזה "עובד"?
כל ה"סיפור" מורכב, כבר מבינים את הגודל והמשקל…
פאוזה קטנה של חמישה ימי טיול לברלין קטעה את הלהט הזה.
במוצאי יום הכיפורים עת שחלק מהעם עסוק בנטיעת יסודות הסוכות, חיברתי יחד עם בני את העדשה למקומה. בירכתיים , חובר מתקן העיניות ובעזרת ההדרכה שבספר, החל תהליך הכוונון – כיול (קולימציה) של העדשה כך שתהיה בציר הדמיוני שיעבור במרכזה ובמרכז העיניות, כמו גם שתהיה בזווית הנכונה לצפייה חדה ככל האפשר.
חיבור העדשה
למחרת, הובא הטלסקופ אחר כבוד אל חצר הבית, בטקס שכלל הבאת החצובה, הרכבת הצינור והמשקולות המאזנות, וציפייה דרוכה לעלייתו של הירח, האובייקט הראשון לצפייה. היה זה י"א בתשרי, ירח כמעט מלא, לא הדבר האופטימאלי לתצפית, אבל שווב בדיקה בכל אופן. הירח התחיל לעלות באופק והיה צורך להמתין עוד שעה ארוכה עד שיהיה בזווית שתאפשר לכוון אליו את הטלסקופ ולהשאר כצופה עדיין על הקרקע…
העינית והכוונות
טקס ה-First Light של כל טלסקופ הוא מרגש עד מאוד. בהתחלה מנסים לכוון לירח באופן גס. דרך העינית מתגלה כוון האור הקרוב לירח. הזזה עדינה של הטלסקופ לכאן ולכאן ומגיעים לדמותו המטושטשת מאוד של הירח. כאן מגיע המבחן הגדול של תכנון הטלסקופ, האם המרחק בין העדשה למחזיק העיניות תוכנן נכון כך שניתן יהיה למקד את הירח?
סיבובים עדינים של כפתור המיקוד ותמונת הירח מתגלה בבירור, אני מסיר לרגע את העין מהעינית כדי לראות האם נשאר לי עוד מההלך של מתקן המיקוד לכאן או לכאן עבור עיניות אחרות ופולט אנחת רווחה, מתקן המיקוד נמצא באמצע המהלך, כך שיתאים כנראה למגוון גדול של עיניות וגם חיבור מצלמה.
הירח. צילם עדי כהן דרך הטלסקופ החדש, Canon 7D בחיבור T-Ring
בחזרה לצפייה בירח. למרות שהוא כמעט מלא, ובדרך כלל במצב כזה, כמעט ולא ניתן לראות עליו פרטים, הפרטים על הירח נראים חדים להפליא ובניגודיות מדהימה. אורך המוקד הארוך גורם לניגודיות (קונטראסט) מרשים שנותן תמונה מפורטת ביותר. על שולי הירח ניתן להבחין בבירור בשרשראות ההרים, ובפרופילים של המכתשים הגדולים.
לאחר הירח, כוון הטלסקופ לעבר צדק. הפלטנה הגדולה ביותר במערכת השמש. עינית 15 מ"מ שאפשרה לנו הגדלה של פי 166, הניבה מראות נפלאים של הפלנטה, פרטים ברורים עליה וחדות של ארבעת הירחים. גם הצבעים על פני הפלנטה נראו בבירור.
צדק. צילם עדי כהן דרך הטלסקופ החדש, Canon 7D בחיבור T-Ring
בהמשך הלילה כוון הטלסקופ גם אל הפליאדות, ההיאדות וערפילית אוריון שם נראה הטרפזיום בחדות מפתיעה.
ארבעה ימים מתוך חופשת הסוכות יוחדו לצביעת הטלסקופ, שכבת יסוד ועליה עוד ארבע שכבות נוספות ששיוו לו מראה הגון ואולי "עתיק" במקצת.
זהו. סוף דבר.
מה יש שם בשמים?
צפויה למכשיר "חנוכה רשמית" בחודש-חודשיים הקרובים ועד אז אפשר להתפנות לבניית מכשיר קטן יותר …